בסוף שנת 2021 היו בישראל רק 95 אוטובוסים חשמליים, מתוך כ־13 אלף שפועלים בתחבורה הציבורית. לפי נתוני הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, בסוף 2023, רק שנתיים אחר כך, כבר היו בשירות חברות האוטובוסים 1,398 כאלה. בסוף 2024 תוכניות הרכש שכבר בביצוע יעלו את המספר הזה ל־2,149, ובסוף 2026 הוא כבר יעמוד על 4,366.
זינוק של 35% בגניבות כלי רכב ברבעון הראשון של השנה
למרות ההבטחה שמסר: הבשורה המרה של איילון מאסק
כבר לפני שלוש שנים קבעו משרדי התחבורה והגנת הסביבה שמ־2026 לא יוכלו עוד חברות התחבורה הציבורית לרכוש אוטובוסים עירוניים עם מנועי דיזל. בזמן שבו כמעט כל פרויקט תחבורתי סובל מכשלים ומאיחורים, חשמול האוטובוסים הוא אחד הבודדים שמתנהל לפי לוח הזמנים המתוכנן, ויכול להיות מקור גאווה מוצדק במשרד התחבורה.
חלק מהאוטובוסים מיובאים מוגמרים, אחרים מגיעים להרכבה סופית במפעלים המקומיים, מרכבים והארגז. אבל אוטובוסים הם האתגר הקטן: האתגר הגדול יותר הוא לדאוג לכך שיהיה להם היכן להיטען בלילה.
גם חשמול של חניוני לילה קיימים, גם בניית חדשים, וגם הבטחה שבכולם יהיו מספיק עמדות ומספיק אספקת חשמל. לפי נתוני הרשות לתחבורה ציבורית מספרן של עמדות הטעינה לאוטובוסים זינק בהתאם, מ־95 בסוף 2021 ל־1,162 בסוף 2023, ויגיע ל־1,977 בסוף השנה הזאת. בסוף 2026 הוא מתוכנן להגיע ל־4,171. “האוטובוסים מקבלים טעינה מהירה בדיוק כמו מכוניות חשמליות פרטיות", מסביר אריק נאמן, סמנכ"ל המכירות של חברת הטעינה ג'ינרג'י.
“בהתחלה העמדות היו בקצב של 90 קילוואט, אבל הצלחנו לשכנע שעדיף לעבור ל־180 קילוואט, שהפך לתקן. מצד אחד, עוצמה גדולה יותר מחייבת עמדות טעינה עם קירור נוזלי כדי לטפל בחום הרב שיוצרת טעינה אולטרה־מהירה. מצד שני, 180 קילוואט מאפשר לקצר משמעותית את זמני הטעינה, להשתמש בכל שקע לטעינת שלושה־ארבעה אוטובוסים בכל לילה, ולחסוך במספר העמדות ובגודל החניון".
ג'ינרג'י זכתה כבר בשבעה מ־11 מכרזי חשמול חניוני אוטובוסים שפרסמה חברת נתיבי איילון עבור משרד התחבורה, שהראשון שבהם הוקם ופועל באשדוד בחניון של מרכז ביג: האוטובוסים חונים ונטענים בלילה, ובבקרים החשמל חוזר לשמש את המרכז המסחרי ועסקים נוספים סביבו.
“גילינו מהר מאוד שהאוטובוסים לא מגיעים בסוף היום עם סוללה ריקה לגמרי, אלא עם לפחות 20% סוללה. ואז האוטובוסים הראשונים שמגיעים אחר הצהרים, יכולים לסיים את הטעינה עד שמגיעים אלה שמסיימים את הקווים אחר חצות, כי תחבורה ציבורית לא מתנהלת כל הזמן באותו קצב, יש שעות שיא שכולם בחוץ, ויש שעות שפל שרק חלק עובדים.
“החיסרון הוא שההשקעה הגדולה של המדינה, יותר ממיליארד שקל בסופו של דבר, עומדת ללא שימוש במהלך היום כאשר האוטובוסים עובדים בקווי השירות. יש פה כסף ציבורי רב שהושקע, אפשר לנצל אותו טוב יותר לטובת הציבור", מסביר נאמן, “המדינה צריכה לאפשר למכוניות פרטיות להשתמש בחלק מהעמדות לטעינה במשך היום.
החניונים הרי בטעינה מנוהלת, השקעים הם אותם שקעי CCS שמשמשים גם רכב פרטי. אפשר לפתוח חלק מהעמדות, אפשר לחשב כמה צרכה כל מכונית ולחייב אותה. והחניונים בדרך כלל ממוקמים באזורי ביקוש, וריקים מ־7 בבוקר ועד 6 בערב. לאור המחסור בתשתיות טעינה לרכב פרטי, מה שמאט את קצב רכישת החשמליות, יש פה פתרון שכבר קיים בעצם מול העיניים שלנו. החניונים שמאפשרים את מהפכת החשמול של התחבורה הציבורית יכולים לתת דחיפה גדולה גם לחשמול צי הרכב הפרטי, וכמעט בלי השקעה".