אוסטרליה. שבועיים קודם לכן. הדרך לא נגמרת. עברו כבר משהו כמו 200 ק"מ בלי שום מכונית, בלי נפש חיה, רק אני ואופנוע הב.מ.וו GS1250R השכור שלי על כביש ביער בלתי נגמר, בתוך חלום של טבע ירוק. ואז, פתאום, מישהו עומד זקוף על הפס הלבן במרכז הכביש, משהו כמו שני מטרים גובה, נראה מלא ביטחון.
הוא הסתכל עליי ואני עליו. לא ברור אם אני יותר נפעם, מרוגש או מבועת. התחלתי להוריד מהירות כדי לוודא שמה שאני רואה נכון, שזה לא פשוט יותר מדי קילומטרים של שמאל־ימין שטשטשו אותי. הטווח בינינו הלך והצטמצם, ושנינו לא מפסיקים לבהות קדימה. מי שעמד מולי היה קנגורו גדול ושרירי. הוא נתן בי עוד מבט משתאה של “מה אתה עושה אצלי בבית" - ואז זינק במפתיע ונעלם אל תוך היער. כל שנותר לי היה להוריד את המבט ההמום ולעשות SAVE MEMORY לרגע שאזכור כל חיי.
אז עכשיו אחד האופנועים הנמכרים ביותר בעולם, היהלום בכתר הבווארי שנשאר קצת מאחור, החליט לדפוק על החזה, לשאוג שהוא עדיין הגדול מכולם - באופנוע שהוא חדש לגמרי וגם הראשון בסדרה שמתפאר בנפח מנוע של 1,300. האם זה מספיק? האם זה משנה בכלל? וכך, בהשראת ידידי מנחם הורוביץ, יצאנו - כלומר, רכבנו - לבדוק.
השנים עברו והנפח הלך ועלה, קירור האוויר הפך למים, אבל שני דברים נשארו שם תמיד: מנוע הבוקסר הרוחבי והדרייב־שפט, גל ההינע שמזיז את הגלגל האחורי במקום השרשרת. ועכשיו, אחרי שנה של שמועות שזהות המדליף שלהן יותר שקופה מזהות מי שמוציא פרטים מישיבות הממשלה, אחרי ריקול מעצבן ומביך שעיכב לרגע את חגיגות הרכיבה הראשונה, הוא סוף־סוף כאן - ואנחנו הראשונים לבדוק אותו על אדמת הקודש. זה אופנוע חדש לגמרי עם מנוע, שלדה, אלקטרוניקה ומתלים שונים, סוג של אופנוע־מהפכה שנחשף שלא במקרה בדיוק ביום שבו ב.מ.וו חגגה 100 שנה לאופנוע הראשון שלה, מתנת יומולדת עם פרק חדש במסורת הג'י־אסית.
מבט ראשון מגלה שינוי עיצוב משמעותי: לא עוד פנסים פוזלים א־סימטריים שהפכו לחלק מהזהות הייחודית (המוזרה לעתים) של ה־GS, אלא פנס לד בתצורת איקס וחיבור שנראה אתלטי יותר של המכל אל המשקף, מה שגורם לכך שאיכשהו הוא נראה דווקא צר וקטן יותר מה־1,250 היוצא. את שלדת הצינורות החליף מונוקוק פלדה בשילוב עם שלדת זנב מאלומיניום ובו המנוע גורם עומס, מתלי הטל־הלבר מלפנים והפר־הלבר מאחור שודרגו, כולל המילה EVO שהצטרפה אליהם. שניהם מחושמלים ומגיבים לעומס הכלי ולצורת הרכיבה.
אבל הדרמה האמיתית מגיעה במנוע. הוספה של 50 סמ"ק בלבד גרמה לו להיות כוחני יותר בתשעה כ"ס ל־145 ועם מומנט בשרני יותר של 15.2 קג"מ, שמורגש מאוד במשיכה בסל"ד ביניים אבל גם למעלה. זה מנוע שהפך להיות הרבה יותר שמח, כזה שמחבב סל"ד, דוחף אותך קדימה כשהוא מווברץ פחות ובאופן מדהים למדי - אף שגדל ל־1,300 סמ"ק - הוא קטן במידותיו לעומת המנוע הקודם, והמשקל הכללי ירד ב־12 ק"ג (!) ל־237 ק"ג.
תוסיפו לעוצמה הזו את מיגון הרוח החשמלי היעיל מאוד, שהיה אחד החסרונות של הדגם הקודם, ותקבלו מכונה שדוחפת אותך להיות הרבה יותר מהיר, מהיר מדי לעתים, לפחות מבחינת כחולי המדים. יחד עם המתלים החדשים יש תחושה שהאופנוע הרבה יותר קשיח ומדויק בכביש המפותל, ואתה שוכח בכלל שמדובר בבהמת אדוונצ'ר מגודלת, כלי שכאילו אומר לך - עזוב אותך מהסיפור הזה שמוכרים לך על שיטוט בדרכי עפר, קח אותי למסלול.
הירידה לפרטים בלתי נגמרת. מתא קטן ומוגן ממים לטלפון עם טעינה אלחוטית ועד מעין קיפול של רגלית האמצע כדי שלא תפריע למגף. בנוסף יש כמות בלתי נגמרת של אלקטרוניקה, שהבולט בה הוא הרדאר שנותן מאחור חיווי על שטח מת במראות, ומלפנים מסייע לבקרת השיוט האדפטיבית, כך שהאופנוע מאיץ וגם בולם כתלות בתנועה שלפניך.
בנוסף יש ידיות ומושב מחוממים, הארגזים (בתוספת) מחושמלים עם תאורה פנימית ונעילה מרכזית, אתתים שכובים אוטומטית, הנעה ללא מפתח, ניטור אוויר בצמיגים, מצבי רכיבה שונים (גשם, כביש, חיסכון שטח וספורט, בקרות משיכה, בלימת מנוע ו־ABS) שאת כולם ניתן להגדיר לפי רצון הרוכב, מערכת לסיוע בזינוק בעלייה וגם, פרט לשבעה גבהים שונים של המושב (בין 80 ל־89 ס"מ), יש לראשונה בבמ.וו גם מערכת שמורידה אלקטרונית את גובה הכלי בכל עצירה (לא כולל בדגם האנדורו, שמקבל מפלטי אקרופוביץ', כידון מוגבה ומגיני מנוע).
היתרון הגדול של ה־GS היה תמיד שאין לו אחד כזה. שהחבילה הכוללת שלו היא ייחודית שיודעת לתת הכל. מנוע הבוקסר שלו גם לא התיימר אף פעם להיות אופנוע כאסח, אלא כזה שרוצה לתת לך חוויה ורסטילית ונינוחה יותר של טווחים ארוכים, אבל נדמה שהדגם הזה יודע יותר מתמיד לתת את שניהם עם מענה ראוי למתחרים מדוקאטי, טריומף וק.ט.מ. זה אופנוע שתמיד יהיה לו יתרון על האחרים, היסטוריה מפוארת של מכונה שבמשך 43 שנים לא מפסיקים לשייף אותה, לשפר אותה - ובקיצור, לעשות אותה טובה עוד יותר.
הרכיבה ההיא באוסטרליה הייתה בריחה מהחדשות הקשות אצלנו, ובדיעבד גם סוג של מסע פרידה מהדגם היוצא והגשמה טהורה של הפנטזיה המוכרת ההיא מהפרסומות. כאילו יום אחד באמת תעזוב את הרכיבות המשמימות בפקקים לעבודה ותצא לאדוונצ'ר של ממש, להרפתקה גדולה באמת, שבה יש סיכוי אמיתי שתמצא את עצמך עם האופנוע, בכביש נידח, בוהה בקנגורו.
התרעות פיקוד העורף