ג'אקו 7 הסיני: נראה נהדר, אך לא ממצה את הפוטנציאל

לשוק הקרוסאוברים העמוס מצטרף גם ג'אקו 7 הסיני מתוצרת צ'רי. באופן חריג הוא מגיע עם מנוע בנזין ולא חשמלי. ההגה והתנהגות הכביש דורשים שיפור, אבל האבזור והמחיר תחרותיים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ג'אקו 7
ג'אקו 7 | צילום: אודי עציון
2
גלריה

יש קרוסאובר סיני חדש, ואני לא צריך להתחיל לשבור את הראש היכן אטען אותו בימי המבחן: יש לו מנוע טורבו בנזין ולא סוללה. כבר התחלה טובה. עם זרם החשמליות ההולך ומתגבר, עדיין שלושה מתוך ארבעה רוכשי רכב חדש מעדיפים אחד שלא תלוי רק בטעינה.

ג'אקו (Jaecoo) הוא מותג חדש של צ'רי הסינית, שכבר מוכרת בארץ עם ה־FX והטיגו 7 ו־8. אלה מיובאים בידי פריסבי, ואת זיכיון ג'אקו קיבלה כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי, מרצדס וג'נסיס. פעם יצרנים ומותגים לא מוכרים הבטיחו רכבים עממיים, היום כולם מבטיחים שהם “יוקרה צעירה", עם איכויות עיצוביות וטכנולוגיות, ללא המורשת ותגי המחיר של מכוניות היוקרה הוותיקה.

גם ג'אקו מגיע עם ההבטחה הזאת, שאמורה להבדיל בינו לבין צ'רי והרבה מותגים לא סיניים. וה־7 הוא רק ההתחלה, בשנה הקרובה ינחתו כאן גם ג'אקו 8, קרוסאובר 6 מושבים גדול יותר עם הנעת פלאג־אין, וג'אקו 5, קרוסאובר קומפקטי, שיגיע בגרסאות בנזין, חשמל והיברידי ודגמים נוספים בדרך.

התוצאה הסופית נאה, שונה מסיניות אחרות, וגם שונה מספיק מריינג' רובר כדי לעמוד בפני עצמה. עם אורך של 4.5 מטר, רוחב של 1.85 מטר, גובה של 1.67 מטר ובסיס גלגלים של 2.67 מטר, הוא מעט יותר קטן מיונדאי טוסון וקיה ספורטאז', ומעט יותר גדול מקיה סלטוס ושברולט טרייל בלייזר.

ג'אקו 7
ג'אקו 7 | צילום: אודי עציון

תנוחת הישיבה גבוהה ושולטת, ברמזור תסתכלו מגבוה אפילו על המוני ה־BYD אטו 3. הכניסה והיציאה קלות, אבל למושבים הקדמיים חסרה תמיכה צדית.

מאחור המרווח טוב מאוד, כולל מרווח ראש וברכיים, רק המושב קצת נמוך, והרצפה כמעט שטוחה. יש יציאת מזגן ושקעי טעינה. תא המטען בנפח 424 ליטר, גדול במושגים סיניים ושימושי, ומתחתיו יש גלגל רזרבי מלא. אבל לחלק מהקרוסאוברים הלא סיניים בגודל הזה יש עוד 100 ליטר נפח בבגאז'.

גרסת Titanium, שבה נהגנו (מ־179 אלף שקל), מוסיפה חימום למושבים הקדמיים, דלת תא מטען חשמלית, גג פנורמי נפתח (אפילו עם כיסוי חשמלי לבידוד מחום), שליטה חשמלית על המושב הקדמי מאחור ומשטח טעינה אלחוטי לנייד.

יש גם גרסה מאובזרת יותר - Adventure (מ־200 אלף שקל), שגם מצוידת בהנעה כפולה ולא קדמית כמו שתי הראשונות, ומוסיפה חימום להגה, זיכרונות למיקום המושבים הקדמיים, חימום למושבים האחוריים, אוורור למושבים הקדמיים, מסך מולטימדיה בגודל משודרג - 14.8 אינץ', תצוגה עילית לנהג, מערכת קול של סוני עם 8 רמקולים ואפשרות הזזה אוטומטית של מושב הנהג בכניסה לרכב.

זה לא הספק גבוה למנוע כזה. הביצועים בסדר, אבל לא מתקרבים לאלה של טוסון וספורטאז' עם מנוע דומה (ו־160 כ"ס). אפשר לבחור בין שלושה מצבי נהיגה: רגיל, חסכוני וספורט. יש מחוגה פיזית על הקונסולה המרכזית - ומצב ספורט קצת משפר את העניינים. אבל העברת ההילוכים אטית ומעט קופצנית תחת מאמץ. לפחות יש העברת הילוכים ידנית יעילה מהידית, חבל שלא ממנופים מאחורי ההגה.

ביחד עם הגה נטול כל תחושה, תת־היגוי בולט ולוחמת הגה בהאצות חזקות בעיקולים, מתקבל קרוסאובר שמחייב נהיגה רגועה, ואינו נעים תחת מאמץ. ההגה גם מתקן באגרסיביות סטיות מהנתיב כשבקרת השיוט האדפטיבית מופעלת, עד שהעדפתי לנתק אותה, אף על פי שחוץ מזה היא תפקדה בסדר, אפילו בפקקים.

תגיות:
רכב
/
מכוניות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף