את המבחן הזה חשוב לי לפתוח בגילוי נאות. במשך אי אילו שנים שימשה רנו סניק כמכונית המשפחתית שלנו. אף על פי שלא באמת הצדיקה את המוניטין הנורא שנקשר לאמינות שלה, היא בהחלט ראויה לדיראון עולם בגלל תיבת ההילוכים האוטומטית המטופשת, שתוכננה ונבנתה במשותף על ידי רנו ופיג'ו־סיטרואן וזכתה אצלי בתואר התיבה הגרועה בעולם.
מצד שני, דווקא החצץ שהאכילה אותנו התיבה הזאת ממחיש את גודל האהבה של כלל המשפחה למכונית עצמה, שהייתה משפחתית במלוא מובן המילה.
הילדים היו קטנים ומתוך עשרות רבות של מכוניות מבחן שעברו אצלנו נמצאו רק מעטות שהציעו רמת שימושיות דומה. למשל, את הנוחות בלהציב ולפרק מושבי ילדים ולהושיב אותם בהם, או את היכולת להסיע חמישה מבוגרים בנוחות על גבי חמישה מושבים נפרדים.
ראשית, כמובן, ישנו עניין חמשת המושבים הנפרדים - כולם ניתנים להזזה קדימה ואחורה - ושלושת האחוריים ניתנים לקיפול או להסרה מוחלטת.
סביבת הנהג זהה כמעט לגמרי לזו של גרסת שבעת המושבים, למעט בכמה סעיפי אבזור. המכונית מודרנית אבל סובלת מהנדסת אנוש קצת פלצנית.
מצד שני, הפלסטיקה של הקוקפיט ושל תא הנוסעים איכותית ברובה ואיכות ההרכבה גבוהה מאוד. מתוך חלונות הצד האחוריים נגללים סוככי שמש אינטגרליים והתחושה בתוך התא נעימה ומפנקת.
לא להתבלבל: ההתנהגות שלה מדויקת למדי ובטוחה, אבל היגוי עלום, קל וחסר משוב, ואותה נטייה לגלגול, לא מעודדים את הנהגים הלהוטים ועלולים לסבך אותם עם בני המשפחה שנוסעים איתם.
איכות הנסיעה מפתיעה, במיוחד השיכוך של כל סוגי הרעשים - מנוע, דרך, צמיגים ורוח. התוצאה היא מכונית שאוהבת למהר ומבודדת את נוסעיה מפני העולם החיצוני.
סיטרואן מציעה את פיקאסו בעולם (וגם את הגראנד פיקאסו אצלנו) במערכות בטיחות מתקדמות, אבל יהיה זה אולי מעט מוגזם לדרוש אותן במחיר הזה. היבואנית מציידת את המכונית במערכת מובילאיי, שאומנם לא תבלום אותה אולם לכל הפחות תצפצף עם כל מעבר נתיב או מפגש לא מתוכנן בכביש.
נישת ביניים
נכון להיום אין מיני־מיניוואן בשוק הישראלי שמוצע במחיר של מכונית משפחתית. לכן סיטרואן פיקאסו נכנסת כעת לנישה מעניינת שבין ספורטאז', יונדאי טוסון וניסאן קשקאי לבין משפחתיות קומפקטיות שעולות סביב 135־125 אלף שקל. השאלה היא מה ינצח: הפוזה או השימושיות?
מי שמטפס לקרוס־אוברים כדי להיראות מרוויח אומנם דברים מסוימים, אבל לא מתקרב למה שיש למיניוואן להציע בחיי היומיום - ועדיין לא הזדמן לי לנהוג או לנסוע בקרוס־אובר נוח, נעים וחזק כמו פיקאסו, ודאי לא ברמת המחירים הזאת.
אפשר להתווכח על העיצוב שלו. יש לו כמה וכמה בעיות של הנדסת אנוש. וגם שם המותג עלול לעורר התנגדות אצל מי שעדיין אינו מבין שלא צריכות להיות לו בעיות אמינות. אבל כאשר משקללים תמורה למחיר עבור משפחה עירונית שמסיעה שניים או שלושה ילדים על בסיס קבוע, אין הרבה הצעות משתלמות יותר כרגע בשוק.
התרעות פיקוד העורף