הסברה הרווחת היא כי הרשויות האחראיות לכך עושות כל שביכולתן על מנת להנציח את הפער, אולם בשיחה עם אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת זכותי, למדנו כי המציאות אינה בהכרח כזו. לטענתו, פערים אלו נובעים בעיקר עקב שילוב של חוסר מודעות לעצם הזכאות, בירוקרטיה סבוכה והליכים שאינם בהירים דיים, ובמרבית המקרים עבודה נכונה של מומחה זכויות רפואיות יכולה לעשות הבדל משמעותי.
מגיפת הקורונה והתנהלותה של מדינת ישראל בשלבי המגפה השונים חשפו כשלים רבים של מערכות הרווחה השונות בישראל, ובהם פערים עצומים בין ההבטחות למציאות בשטח, גם כאשר הבטחות אלו מגובות בהחלטות, בתקנות ובחוקים. כך לדוגמא נותר לא ברור עניין התשלום על ימי עבודה שנאלצו עובדים להחסיר בעקבות בידוד, למרות הבטחות רבות להסדיר את הנושא במהירות, עצמאים רבים ושכירים בעלי שליטה טרם קיבלו את המענקים שהובטחו להם בשל פערים במועדי דיווח, עסקים חדשים, חופשות לידה וכד', הנחות בארנונה ניתנו באופן לא אחיד ברשויות שונות והקריטריונים לזכאות אליהן פעמים רבות לא היו ברורים ועוד מקרים רבים.
לכך יש להוסיף את הקשיים הבירוקרטיים. ישראל הייתה מאז ומתמיד מעצמת בירוקרטיה, ואנו רגילים כי כל פנייה למשרדי הממשלה או לגופים הממסדיים השונים מצריכה אין ספור טפסים ומסמכים שרובנו בכלל לא יודעים איך להשיגם, ועל אחת כמה וכמה כיצד למלא אותם נכון. המעבר לדיגיטל של רבים משירותי הממשלה היה אמור בין היתר להשיג בהירות גבוהה יותר בתהליכים אלו, אך בדיעבד מסתבר שהוא הפחית את העול הבירוקרטי רק במעט. וזה עוד מבלי שהזכרנו את שעות הקבלה המצומצמות, אמצעי ההתקשרות המוגבלים ורמת השירות אשר פעמים רבות מסתברת כנמוכה מהמצופה. ישנם מתי מעט שחיים ונושמים את הבירוקרטיה הישראלית ומוכנים להיאבק בה עד טיפת הזיעה האחרונה, אבל רבים אחרים מוותרים מראש, ובהם במיוחד כאלה שכבר עסוקים בהתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים, דבר אשר מנציח את הפער במימוש זכויות גם אצל אלו שכבר מודעים לזכויותיהם.
חשוב להדגיש כי הדבר אינו נובע חלילה מרשעות או אטימות של המוסדות, אלא לרוב הוא תוצאה של אותם גורמים שמנינו קודם. חוסר הבהירות והשקיפות בתהליך יוצר מצב בו פעמים רבות מגיעים הפונים לא מוכנים, אינם יודעים כיצד להציג את בעיותיהם הרפואיות בפני הועדה באופן מיטבי, ולפיכך החלטות של הוועדה הרפואית עשויות להתקבל על סמך מידע שגוי או נתונים חסרים, מה שאינו מעיד דווקא על חוסר זכאות להטבות כלשהן, אלא על פגם בהליך התביעה.
חשוב לדעת כי מצד אחד הליך הערעור עצמו הוא קצר משמעותית מהתביעה הראשונית, ולכן לא כדאי לוותר אם קיבלתם תשובה שלילית, ובמיוחד אם אתם מרגישים שההחלטה שגויה, אולם מצד שני לא ניתן להמשיך ולהגיש ערעורים ללא הרף ולכן יש להקפיד כי כל פנייה תיעשה באופן שקול ומיטבי. לצורך כך הוקמה חברת זכותי, כמו גם גופים פרטיים נוספים המסייעים במימוש זכויות רפואיות. אלה פועלים על פי חוק, המגדיר בין היתר את הסכומים אשר מותר להם לגבות בגין סיוע בהליכים אלו.
"מימוש זכויות רפואיות בישראל הוא עניין לאנשי מקצוע" מסכם אהרונוב, "הנבחרת שלנו ב'זכותי', הכוללת רופאים, יועצי מס, מומחי ביטוח ואנשים שעבדו שנים רבות בביטוח הלאומי ומכירים מקרוב את ההליכים הבירוקרטים, מביאה למיקסום סיכויי ההצלחה בתהליך לצד צמצום הזמן של ההליך כולו עד לקבלת הזכויות במלואן". אם אתם חושבים שגם אתם, או קרוביכם, נמנים על אותן אוכלוסיות הזכאיות להטבות אך טרם מימשו אותן, בדיקת זכאות באמצעות מומחים למימוש זכויות יכולה להיות הצעד הראשון הנכון בדרך לקבל את מה שמגיע לכם.
התרעות פיקוד העורף