חופש, ים, חו"ל, בית מלון או צימר מפנק. כל אחד מאתנו אוהב לבלות את חופשת הקיץ שלו אחרת. מה שבטוח שמדובר בתקופה של זמן משפחה וזמן לצבור זיכרונות משמעותיים. כאשר יש במשפחה חולי או קושי, חופשת הקיץ הופכת לאתגר – לא קל לעזוב את בית החולים, לא קל להתנתק מהמסגרת התומכת, וכל שינוי מערער את המוכר. עבור חולי סרטן, מתמודדי נפש וילדים בעלי צרכים מיוחדים, חופשת הקיץ אינו דבר מובן מאליו.
בנוסף, שאר בני המשפחה מקבלים את ההזדמנות לנוח מעט משגרת הטיפול ולאגור כוחות פיזיים ונפשיים החיוניים להמשך השנה. דקלה למשל, חולת סרטן בת 46, בילתה הקיץ עם משפחתה במחנה למשפחות שבהן חולה סרטן, שהתקיים בכפר הנופש אולגה, על שפת הים.
לפני המחלה הייתה פצצת אנרגיה, גננת שעבדה שעות רבות. כשבטנה החלה לכאוב, הבדיקות העלו שהיא חולה בסרטן בקיבה. "מהרגע הראשון האנשים של עזר מציון היו שם בשבילי". היא מספרת. "בבית החולים איכילוב הגיעו מתנדבות עם קפה ועוגות, התעניינו בשלומי, הציעה לבעלי לשתות. זה היה 'וואהו', זה לא משהו שאנחנו רגילים אליו בעולם הציני הזה".
"כשגילו לי את הסרטן, הילדים היו בקריסה. זה היה נורא עבורם לראות אותי עם קרחת. במשך שנה לא הייתי אמא. המשפחה הגרעינית והחברים עטפו אותי ועזר מציון נכנסו גם הם לתמונה וסייעו לנו. כשהציעו לנו לצאת למחנה, הילדים התלבטו. הם התרגלו בתקופת המחלה לברוח למסכים, ואנחנו ההורים לא עצרנו את זה, הם פחדו לעזוב את המוכר ולהצטרף למחנה, אבל אמרנו להם שאם לא יהיה להם טוב, נחזור הביתה".
למחנה הוכנה תוכנית עם כל מה שאפשר לחלום עליו - טיול ג'יפים, פארק אטרקציות, ביקור בלונה פארק תל אביב, ערימות של ממתקים, הופעה פרטית של עדן חסון, קווין רובין, בניה ברבי ועוד אמנים. אבל בעיקר היה שם מפגש של "קבוצת השווים", היו שם דתיים וחילונים, מהמרכז ומהפריפריה, אבל כולם חולקים מסע משותף – ההתמודדות עם מחלת הסרטן. הם החליפו ביניהם טיפים על רופאים, חלקו את ההתמודדות הרגשית ותמכו אחד בשני. המחנה מלווה כולו בצוות רפואי תומך, במתנדבים ובצוות של עזר מציון.
בסופו של דבר משפחתה של דיקלה הצטרפה למחנה, ולא רצתה לעזוב את המקום, גם כשהמחנה הגיע לסיומו. "היו שם כמויות של אהבה ואיכפתיות, דאגה לכל פרט, הופעות, תוכניות, נתינה אינסופית, זה משהו שאנשים לא רגילים לראות בעולם האמיתי. לראות את רוח ההתנדבות של המדריכות, את האכפתיות של הצוות. המשפחה שלי הייתה בהיי, הם הרבה זמן התרגלו לראות אותי שרועה במיטה בלי כוחות, פתאום הייתי בהיי, גם המחנה וגם הפעילות בבית אורנית, זה יותר מכל תרופה ופסיכולוג. הילדים היו בהלם- מהרגע הראשון שהגענו ולקחו לנו את המזוודות כדי שלא יהיה לנו קשה, דרך ההופעות המושקעות, המתנות, ההקשבה וההכלה, כשהמחנה נגמר הם לא רצו לחזור הביתה".
נופשים נוספים שהוציאה העמותה היו למתמודדי נפש ובני זוגם, ולילדים בעלי צרכים מיוחדים. כל נופשון כזה תוכנן בקפידה כדי לתת את המיטב למי שבשגרה חייו אינם קלים.
התרעות פיקוד העורף