נגיד בנק ישראל אמיר ירון החליט היום (שני) שלא להעלות את הריבית והיא תישאר על 4.75%. ההחלטה מגיעה לאחר שבחודש שעבר החליט ירון על הקפאה של העלייה לראשונה זה 11 חודשים.
לקראת החלטת הריבית: מומחים מעריכים - האם הריבית תעלה שוב?
האם הנגיד יעלה את הריבית בספטמבר? מומחה לשוק ההון משיב
בפעם הקודמת, החליט ירון על הקפאה של שיעור הריבית, שבעקבותיה נמנעה העלאה נוספת. עם זאת כאמור, הפעם החליט הנגיד לחזור למגמת העלייה שליוותה את שיעור הריבית במהלך החודשים שקדמו לכך.
מוקדם יותר, נועם מדר, יועץ פיננסי ומרצה לנושאי שוק ההון, שוחח בנושא עם "מעריב": "במהלך חודש אוגוסט שער הדולר קפץ והגיע ל-3.8. במפתיע ואולי שלא, מאז התקבע ה-3.8 כסוג של נורמאלי חדש בכל הקשור לשער ההמרה. כמובן שברשתות החברתיות ובתקשורת המיינסטרימית לא נשארו אדישים לאירוע זה ועלו מספר השערות והנחות כלכליות כאשר חלקן נכונות וחלקן פחות. אחרי הכל, בכלכלה קשה למצוא אמת אחת וחד משמעית".
"אחת הנקודות שעלתה היא כי הנגיד צפוי להעלות את הריבית בהודעה של בנק ישראל ביום שני ה-4 לספטמבר. הסיבה היא כי השער הגבוה יפגע ברווחיות היבואנים דרך עליית מחירי חומרי הגלם והשינוע מה שיביא אותם לגלגל עלויות לצרכנים", הוסיף.
בנימוקים להחלטה כתבו בבנק ישראל כי "האינפלציה מתמתנת אך נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד".
"מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי רמת התוצר משקפת רמת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה. יחד עם זאת, קצב הצמיחה הינו מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, סך השימושים במשק ירד ומספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסוימת בצמיחה".
עוד נכתב כי "מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יולי 2023 ב-0.3% לאחר שנותר ללא שינוי בחודש יוני. המדד היה נמוך בשני החודשים הללו מהתחזיות המוקדמות בשוק. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה, אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.3%. הירידה החדה בשיעור השנתי של האינפלציה משקפת גם השפעת קצה של מדד יולי 2022 שהיה גבוה במיוחד, ולאור מדד אוגוסט 2022 שהיה שלילי ניתן להעריך כי לאחר פרסום המדד הבא שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים צפוי להיות גבוה יותר. האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.6%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.8%".
"קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, נותר גבוה ועומד על 5%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד, שהושפעו בין היתר מירידת מחירי הסחורות בעולם, עומד על 0.6%. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן ונמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית, במחירי המוצרים הסחירים ובבלתי סחירים.
"הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות תמונת האינפלציה. הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי והתמתנות הביקושים בישראל ובעולם פועלים למיתון האינפלציה. מנגד, הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בירך על החלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית ואמר כי "בחודשים האחרונים אנו עדים להתמתנות בקצב גידול האינפלציה, מה שמצביע על כך שבנק ישראל השיג את מטרתו, ועל כן ההחלטה שלא להעלות את הריבית הנה החלטה מושכלת ובריאה למשק הישראלי. כלי העלאת הריבית מיצה את עצמו. במקביל אני קורא לממשלה לנקוט בצעדים פיסקליים משלימים על מנת לעודד צמיחה במשק ולסייע למעסיקים ולציבור להתמודד עם עליות האינפלציה. כן הגיעה העת לקיים את ההבטחה להקפאת מחוללי האינפלציה, על מנת למתן את רמות המחירים במשק".