"הכיוון ברור, והתזמון והקצב של הפחתות הריבית יהיו תלויים בנתונים שיגיעו, בתחזיות המתפתחות ובאיזון הסיכונים", אמר פאוול בנאום המרכזי שלו בכנס הכלכלי השנתי של הפד בג’קסון הול, ויומינג. "הגיע הזמן להתאים את המדיניות", הוא הצהיר, ובכך סלל את הדרך להצטרפותה של ארה"ב למגמה העולמית של הורדות ריבית בעולם.
"הביטחון שלי בכך שהאינפלציה נמצאת על מסלול בחזרה ליעד הזה גובר", ציין פאוול באמירה שלא משאירה הרבה מקום להתלבטות. לפי נתוני הבנק המרכזי, האינפלציה בארה"ב ירדה בחודש שעבר ל-2.5%, רף נמוך משמעותית בהשוואה לשיא של 7.1% לפני שנתיים ורק מעט מעל היעד של הפד - 2%.
אבל בעוד בעולם, ובארה"ב בפרט, השאלה המשמעותית היא בכמה תרד הריבית – האם בקצב איטי של רבע אחוז או בקצב מהיר של חצי אחוז – בישראל השאלה היא בכלל האם. בחודש שעבר, האינפלציה אצלנו חצתה את הרף העליון שקבע בנק ישראל, נעמדה על 3.2% וסימנה את המשך מגמת העלייה שספק אם תיבלם בקרוב. לכך מצטרפת ההתעלמות הגורפת של ראש הממשלה ושר האוצר מתהליך אישור התקציב לשנת 2025, שנשכח מאחור.
כמו כן, הממשלה החליטה לחוקק תוספת של 3.4 מיליארד ש"ח לטובת מימון המשך הפינוי של תושבי הצפון - ובכך לפתוח את תקציב המדינה לשנת 2024 בפעם השנייה השנה, בניגוד מוחלט לדעתם של גורמי המקצוע. כל אלה כבר נותנים את אותותיהם בכלכלה הישראלית עם הורדות דירוג האשראי של ישראל והתחזיות השליליות להמשך.
בנק ישראל יצטרך כנראה לנקוט צעדים שלא תואמים את מדיניות הממשלה, כי כשהדרג הפוליטי מסרב להפנים את הצורך בהתאמות נדרשות וקורא למי שמזהירים אותו מההשלכות "להניח את המפתחות" – הדרג המקצועי יצטרך להקשיח עמדות ולעשות את מה שהממשלה מסרבת לעשות, מה שמרחיק אותנו יותר ויותר מהיחלצות מהמשבר הכלכלי, וכן מהורדת הריבית. את המחיר, כרגיל, ישלמו הצרכנים בקצה – ובפרט בעלי המשכנתאות.
התרעות פיקוד העורף