"הממשלה חייבת לבצע הזרמת חירום של 0.5%־1% - שהם כ-15 מיליארד שקל - כדי להציל את העסקים מקריסה, גם במחיר של גידול זמני בגירעון". כך אמר ל"מעריב" נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
הנגיד סבור כי יש להביא לאישור "בוקסה תקציבית" שתאפשר את ההזרמה הכספית המיידית לסקטור העסקי, וכך תתאפשר הצלת עסקים שמסוגלים לשרוד עד ליום שאחרי. הוא מקווה שלמרות האילוצים הפוליטיים, הכנסת תמצא את הדרך החוקית לאישור המהלך.
במקביל, בהתבסס על הערכות במחלקת המחקר של בנק ישראל, אמר פרופ' ירון: "אני מעריך שעד חודש אפריל הגירעון יגיע לרמה של 50 מיליארד שקל, שהם כ־7% מהתוצר, ויחס החוב־תוצר יעלה ל־70%. עם זאת, לא ניתן להעריך אם המשבר יסתיים בחודש אפריל או שיגלוש לחודשים מאי־יוני. במקרה זה, הגירעון יגדל עוד יותר".
נגיד בנק ישראל מקיים הידברות שוטפת ודיונים עניינים מקצועיים עם ראש הממשלה ושר האוצר בנוגע לצעדים הכלכליים ההכרחיים. בבנק ישראל מודעים לאילוצים הפוליטיים, ולמרות זאת הנגיד מציג את עמדת אנשי המקצוע במשרדו. הוא גם הסביר לראש הממשלה את המשמעויות השליליות על המשק של הטלת סגר מוחלט.
כזכור, עם פרוץ המשבר ננקטו בבנק ישראל שני מהלכים מרכזיים. הראשון - הודעה על התערבות מיידית בשוק איגרות החוב באמצעות רכישה של מיליארד שקל, והמהלך השני - עסקאות ריפו (החלף), שבהן בנק ישראל מספק נזילות לשוק מטבע החוץ כדי להקל על ביצוע העסקאות.
אם לא תהיה מעורבות ממשלתית מיידית באמצעות הזרמה לסקטור העסקי, הבנק המרכזי ישקול בחיוב מעורבות גם בשוק איגרות החוב הקונצרניות (של חברות עסקיות גדולות) כדי להקל על מצוקת המזומנים, בעיקר של גופים מוסדיים.
בעקבות המשבר, בבנק ישראל הוקמו שלושה צוותי חשיבה להתמודדות עם בעיות הנזילות והמהלכים המשקיים. הצוות המעניין ביותר הוא צוות "היום שאחרי", שכבר עובד על מהלכים לגיבוש תוכנית חילוץ רחבת היקף לסיוע בהתאוששות הכלכלה.