בשבועות האחרונים עסוקים קברניטי המשק בהשבת אנשים לעבודה, כשקולם של בוגרים עם מוגבלויות שאיבדו את פרנסתם ואת שגרת חייהם החיונית בעקבות המשבר הכלכלי אינו נשמע. רבים מהם מתגוררים במוסדות ומועסקים בעבודה שהיא חלק בלתי נפרד מהשיקום שלהם ומשילובם בחברה. הם היו מהראשונים לצאת לחל"ת, ובימים אלה ניכרת סחבת רבה דווקא בהחזרתם לעבודה אצל מעסיקים רבים המנסים כעת לצמצם בהוצאות ובכוח אדם.
שני אחדות, מנכ"לית "כפר עידוד - הבית החם לאנשים עם מוגבלות": "עובדים עם מוגבלות ובהם דיירי כפר עידוד, שהיו יוצאים מדי יום לעבודה, הוצאו בחלקם לחל"ת וטרם הוחזרו. כולם עסוקים במציאת פתרונות למגזרים שונים במשק, אך איש אינו מעלה את השאלה כיצד יתנהל מעתה שוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלויות. "לעובדים עם מוגבלות אין פריבילגיה לבחור מקום עבודה, המעט שמוצע להם נחטף כעת והמסע לאיתור מקום עבודה בעייתי. התופעה מתרחבת. אצלנו יש כבר כמה מקרים של פיטורים, ותהליך שיקומי ארוך יורד לטמיון".
אופירה שהם, מנהלת תחום קהילות תומכות בחברת "תגבור", מעידה: "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה ויש להם הרבה מה להציע, לא פחות מכל עובד אחר בשוק".
עו"ס שרון אומשוייף, מנהלת מקצועית בדיור נתמך של "תגבור", מוסיפה: "ההעסקה מסייעת לתחושת העצמאות של אדם עם מוגבלות, ולא רק לערך העצמי".
לדברי עו"ד רוני איטח־גנט, שותפה בנ. פינברג ושות' ומומחית בדיני עבודה, אין התייחסות מיוחדת בתקנות הקורונה לעובדים עם מוגבלות בכל הקשור להוצאתם לחל"ת: "ניתן להוציא עובד בעל מוגבלות לחל"ת כפי שנעשה לגבי כל עובד במקום העבודה, ובלבד שהוצאתו תיעשה מטעמים ענייניים ולא מחמת היותו בעל מוגבלות. על המעסיק לפעול לייצוג הולם של אנשים על פי חוק, בדיוק כפי שנדרש ממנו לפני המשבר".