לדבריו, "עלות הסגר למשק נאמדת ב-7 מיליארד שקל, בתקווה שלא ניכנס לסגר נוסף עמוק בחורף, כי אז המצב יהיה הרבה יותר קשה. אני לא מקל ראש בפגיעה בעסקים ומבין את חששותיהם. לא נראה שזה הזמן לגזירות".
ירון מוסיף: "ביציאה מהסגר הראשון במאי המשק חזר מהר מאוד לפעילות. הערכנו אז שאם לא תהיה קורונה בחורף, ניתן יהיה לעשות התכנסות פיסקלית ב-2021, ואז להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות. אבל לנוכח רמת האי-ודאות כרגע, לא ניתן להטיל גזירות".
הנגיד מעריך שרק לקראת 2022-2023 תהיה יציאה מהמשבר, גם אם החיסון לנגיף יימצא בעוד שנה. "בהמשך נתחיל לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות ולעשות צעדים בכיוון", הוא אומר.
בתשובה לדברי ראש הממשלה שמבחינה כלכלית מצבנו טוב ממדינות העולם, אומר הנגיד: "במונחי תוצר, במחצית 2020 התכווצנו ב%7.28 ברמה שנתית, וזה פחות גרוע מהרבה מדינות אחרות. אבל קשה להשוות באמת לעומת מדינות אחרות, כי גלי התחלואה התרחשו בפאזות שונות מבחינת לוח הזמנים".
הוא מוסיף: "בכל מקרה, גם צמיחה שלילית של %7 היא מיתון עמוק. לפי נתוני האבטלה הרחבה מדובר ב%12 מובטלים, וזה פחות טוב ביחס לעולם. אבל אני אופטימי. הכלכלה הישראלית בראייה קדימה היא דינמית ובעלת יכולות בסיסיות להתמודד עם משברים".
לדבריו, "מדובר באירוע ארוך וכואב. גם אם יימצא חיסון בחצי השני של 2021, תהיה זו רק תחילת יציאה מהמיתון. כדי להדביק את הפיגור של %10 בצמיחה זה ייקח עד 2023 .במילים אחרות, היציאה מהמשבר עלולה להימשך עד 2023".
עוד אמר: "חשוב לאשר תקציב גם אם נצטרך עוד קופסאות תקציביות ב2021. חשוב שחברות הדירוג יראו שגם אם לא נגיע ליעדים הרצויים, התהליך אינו קפוא ויש כיוון. אם הן יראו שאין צעדים, באופן טבעי הנושא יטריד אותן יותר. אם לא נאשר את תקציב 2021, זה יהווה גורם סיכון מבחינתנו. חברות הדירוג מחפשות את האלמנט הריאלי ורוצות לוודא שיש כאן התנהלות ארוכת טווח".
התרעות פיקוד העורף