שירות התעסוקה פרסם היום (שני) את נתוני התעסוקה לחודש יולי 2021, אשר לפיהם עולה כי מספר תובעי האבטלה ירד ב-35.1%. מדובר בירידה הגבוהה ביותר מאז פרץ משבר הקורונה. הגורם המכונן לירידה הוא הפסקת הזכאות לדמי אבטלה לדורשי עבודה בני 44 ומטה שנכנסה לתוקפה בראשית החודש.
בעוד בסוף חודש יוני היו רשומים בשירות התעסוקה 448.7 אלף דורשי עבודה, הרי שבסוף חודש יולי נרשמו פחות מ-291 אלף דורשי עבודה. מנגד, נרשמה עלייה בשיעור דורשי העבודה תובעי הבטחת ההכנסה, לרוב בעלי מיומנויות עבודה נמוכות, המתקשים לשוב לעבודה ונוטים להישען על דמי הקצבה לתקופה ממושכת.
קצב החזרה לעבודה איטי יחסית לשיעור הירידה במספר דורשי העבודה ומספר המשרות הפנויות נותר גבוה, ולמעשה הגבוה ביותר בעשור האחרון. בשירות התעסוקה אומרים כי עוד מוקדם לעמוד על הסיבות לקצב החזרה לעבודה הנמוך יחסית וסבורים כי יש להמתין לנתוני התעסוקה שיירשמו בתום תקופת החגים: "ייתכן שקצב החזרה לעבודה הנמוך יחסית תלוי בעונת הקיץ, המאופיינת בפיטורים עונתיים, ובתקופת החגים שהשנה מתחילה בראשית ספטמבר".
צעירים חוזרים, מבוגרים עדיין נשארים בבית
בחודשים האחרונים מרבית ענפי המשק נפתחו לפעילות בצורה מלאה, בפרט הענפים בהם לצעירים ישנו ייצוג יתר. עקב זאת, ועקב תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה לבני 44 ומטה בסוף חודש יוני, התפלגות הגילים של מצבת דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה השתנתה משמעותית במהלך חודש יולי.
מצבת דורשי העבודה הצעירים (עד גיל 34) ירדה בכ-9.5% (40% ביוני לעומת כ-31% ביולי) ובסך הכל ב-94.8 אלף; מצבת דורשי העבודה בגילאי 35-50 ירדה ב-0.3% (כ-33% ביולי כמו ביוני) ובסך הכל ב-52.7 אלף; ואילו מצבת דורשי העבודה בני 51 ומעלה ירדה אמנם ב-7.5 אלף, אך שיעורם בקרב דורשי העבודה הרשומים עלה ב-9.8% (מ-26% ביוני לעומת 36% ביולי). בכל זאת, הביקוש לעובדים בענפים בהם ישנו ייצוג יתר לצעירים גובר ולמעשה מצוי בשיאו מאז 2009.
היהודים החילונים חוזרים מהר יותר לעבודה
בעוד שיעור דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ביולי ב-3.3%, הרי ששיעורם של יתר המגזרים דווקא עלה. כך, שיעור דורשי העבודה החרדים עלה ב-0.06%, שיעור דורשי העבודה האחרים עלה ב-0.3% ואילו שיעור דורשי העבודה הערבים עלה בלא פחות מ-29.9%. בתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה מספרן האבסולוטי של דורשות העבודה רשם ירידה גדולה יותר לעומת מספרם של דורשי העבודה, ירידה של 78.7 אלף נשים לעומת 75.1 אלף גברים. אולם, שיעור הירידה של גברים היה גבוה יותר - 32% במספר דורשי העבודה הגברים (158,364 ביולי לעומת 233,497 ביוני) מול 30% במספר דורשות העבודה (183,456 ביולי לעומת 263,205 ביוני).
היישובים החזקים מתאוששים מהר יותר
רק בחמש ערים נרשם בחודש יולי שיעור דורשי עבודה הגבוה מ-10%, ארבע מהן ערביות (אום אל פחם עם 17.8%, רהט עם 17.3%, נצרת עם 12.9% ושפרעם עם 10.5%) ואחת מהן מעורבת (עכו, 12.7%). לשם השוואה, במודיעין נרשמה ירידה של 43.2%, בהרצליה נרשמה ירידה של 48.5% ובתל אביב של 54.5%. כך שככל שהיישוב חזק יותר כך שיעורי האבטלה בו נמוכים יותר, קצב הירידה במספר דורשי העבודה בקרבו גבוה יותר וממילא גם קצב החזרה לעבודה.
פרסום ראשון: שירות התעסוקה מציע כלים חדשים לדורשי עבודה ערבים
לפי הלמ"ס, שיעור ניכר מערביי ישראל בגילאי העבודה העיקריים (20-44) מדווחים סובייקטיבית על רמות שליטה נמוכות בעברית, כאשר נשים מדווחות על כך יותר. "המציאות כמו המחקרים מלמדת כי ישנו קשר הדוק בין רמת העברית לבין שיעורי התעסוקה", אומרים בלשכת התעסוקה, ואף מוסיפים כי "מסיבות נוספות, שיעורי התעסוקה של ערבים נמוכים משל יהודים ושל נשים ערביות משל גברים ערבים".
במטרה לסייע לדורשי עבודה ערבים, גברים כנשים, להשתלב במעגל העבודה, מוביל שירות התעסוקה קורסי הכשרה בעברית תעסוקתית. המיזם, תפס תאוצה משמעותית בשנת הקורונה כאשר עבר למתכונת של לימודים מקוונים. "משאין חובת נוכחות פיזית", מסבירים בשירות, "גדל מספר המשתתפים והתגוון, ומאות רבות לקחו בהם חלק". בראשית אוגוסט נפתחו עשרה קורסים ובספטמבר ייפתחו 20 קורסים נוספים.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אמר למעריב אונליין: "ללא כישורי שפה קשה להשתלב במעגל העבודה, זה נכון קודם למשבר הקורונה ושבעתיים לאחריו. המעבר לקורסים מקוונים, לא רק שגיוון את המשתתפים והגדיל את מספרם, אלא שבהיותם מקוונים מסייעים בחיזוק המיומנויות הדיגיטליות שהן כלי עבודה קריטי בשוק העבודה המשתנה".