על פי מחקרים שונים, לתעסוקה בגילאים מבוגרים השפעה חיובית הן על הפרט הבודד והן על המשק – החל מהיבטי בריאות ותחושת המשמעות של המבוגר, דרך שיפור מצבו הכלכלי של משק הבית, וכלה בתרומה להגדלת התוצר ובהשפעה משקית ניכרת על ההוצאה התקציבית על זקנה, בריאות וסיעוד.
החוק הנוכחי לגיל פרישה, התשס"ד-2004, מאפשר למעסיק לחייב עובד או עובדת לפרוש לגמלאות אך ורק בשל גילם, עם הגיעם לגיל 67, ובכך מגדיר למעשה "גיל פרישת חובה". עם זאת, גיל פרישת חובה נעוץ בהסדרים חברתיים שאפיינו את מדינות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 ונולד בתקופה שבה תוחלת החיים הממוצעת עמדה על 65 שנים בלבד.
השרה מירב כהן (יש עתיד) מסרה: "המצב הקיים הוא ממש בגדר אפלייה: אנחנו מפטרים אנשים רק מפאת גילם, ללא קשר לתפוקדם. בנוסף, מאז הקמת המדינה תוחלת החיים עלתה בכ-18 שנים ועומדת על 82 כלומר, אנשים בני 67 הם עוד צעירים ובמובנים רבים נמצאים בשיא שלהם".
"אנחנו צריכים לבחון את שינוי כללי המשחק ולשמר את המבוגרים שלנו בשוק התעסוקה במקום להכריח אותם לשבת בבית באפס מעש. בדרך הזו גם המשק ירוויח עובדים מצויינים וגם נפחית בצורה משמעותית את תופעת הבדידות, העוני והחולי בקרב הזקנים שלנו. מדובר באתגר לאומי ואני מקווה שמסקנות הועדה יעשו סוף לעוול הקיים. אני מודה מאד לשר האוצר על השותפות לדרך ועל הגיבוי", הוסיפה.
התרעות פיקוד העורף