הרפורמה במערכת המשפט של שר המשפטים יריב לוין ממשיכה לעורר ביקורת חריפה. כלכלנים רבים ובכירים במשק טענו כי לתוכנית תהיינה השלכות הרסניות שיובילו למשבר כלכלי. פרופ' אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוניברסיטה העברית (בית-הספר למדיניות ציבורית), שוחח הערב (רביעי) עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ב-103FM והתייחס לדברים.

"עם ההצטרפות ל־OECD ועצמאות בנק ישראל, התנאי ההכרחי לכל היא מערכת משפט שיוצרת את האיזונים והבלמים ויש לה עצמאות", אמר הפרופ' בפתח הראיון. "באנגליה כבר לפני 200 שנה הבינו שלא תתפתח כלכלה בלי שיש הגנה על זכויות קניין ומערכת משפט עצמאית. אז זה היה בפני המלך או בפני הכנסייה, אבל זה השתרש מאוד מהר בפני השלטון".

עוד אמר, כי "בכלכלה הכל זה ציפיות ואי ודאות. ברגע שאתה מתחיל לדבר על החלשת המנגנונים בצורה כזו קיצונית ומרחיקת לכת אי-הוודאות כבר נפגעה. עכשיו, מדברים על דירוג בשעה שדירוג זה הדבר הקטן מתוך זה - יכול להיות שירד הדירוג ויכול להיות שלא".

עוד הוסיף: "בסוף, יושבים משקיעים בעולם, וחברות פיתוח גדולות כמו מייקרוסופט ואפל משקיעות כאן. הן מחליטות בסוף, למרות המשק הקטן, הריחוק ובעיות הביטחון, ודווקא בגלל המוחות ובגלל מערכת דמוקרטית לתפארת להשקיע כאן. מה שיקרה זה כשאתה משנה את שיווי המשקל ויוצר אי וודאות וציפיות בעייתיות - אוטומטית השיקולים האלה משתנים. לכן, אין לי ספק ששיקולי ההשקעה פה וזרימות ההון וכל הדברים שהמשק הישראלי, כמשק קטן, בנוי עליהם, נפגעים. הם כבר נפגעו כתוצאה מההליכים. אני לא יודע איך לקרוא להם - הם כל כך מהירים וחסרי אחריות".

בהמשך נשאל האם מדובר ב"מהלכים ברוטלים", ועל כך השיב: "תראי, אני יודע כלכלה. בכלכלה הם נתפסים כמהלכים ברוטליים. אם אני עוזב רגע את הצד המשפטי אז לא יכולים בבת אחת לעשות שורה של שינויים שפוגעים גם במערכת המשפט וביועצים המשפטים, שהם אלו שבסוף שמים את המסגרות. הם לא פוגעים ביכולת של פוליטיקאי לקבל החלטה, אבל הם שמים לו את המסגרות החוקיות שבמסגרתן אפשר לפעול. הפגיעה הזו תשתרש מיד לאזרחים".

עוד אמר הפרופ', כי "בסוף מה המשמעות שלא יקימו פה השקעות הון? מרכזי פיתוח? זה פחות תעסוקה איכותית, פחות פעילות כלכלית, פגיעה בצמיחה, אינפלציה גבוהה. את יודעת מה האינפלציה היום בהונגריה? אם אני לא טועה מעל ל־20 אחוז. זה לא סתם. הכלכלה עובדת מאוד מהר וכשאנחנו לא נעשה שיתופי פעולה זה פגיעה ישר בכיס של הצרכנים. את יודעת מה מיוחד במקרה הזה? בדרך כלל הכלכלנים מאוד לא מסכימים כי הכלכלה היא מדע לא מדויק. זאת אומרת, קשה מאוד לחזות דברים. מאז שאני כלכלן אני לא זוכר מקרה בו כל צמרת הכלכלנים ברוב מוחלט ובהסכמה רחבה אמרה שברור להם שתהיה פה פגיעה כלכלית".

"אתה מכיר את ראש הממשלה. מה קרה לו? הוא לא מבין?", שאלה דוידוב. פרופ' ניסן השיב: "יש לי מאות שעות ודיונים ליליים עם ראש הממשלה. הוא מבין כלכלה, ואין לי ספק שהוא יודע שלצעדים כאלה יש השלכות כלכליות שליליות. לבוא ולהגיד שאין פגיעה בכלכלה זה לא נראה רציני. אני אומר לך, זה נדיר למצוא רוחב כזה של כלכלנים מכל הדעות והעמדות שמסכימים באופן ברור שתהיה פגיעה במספר רב של תחומים בכלכלה".

בסוף הראיון נשאל ניסן על דעתו לגבי החשב הכללי במשרד האוצר, ואמר: "תראי, האמת זה חלק מהאווירה של להפוך הכל. אותו גפני אמר לפני כמה שבועות שצריך להקפיא את עליית הריבית למשכנתאות. מה זה אומר? לחזור אחורה לפני שנת 1985 עם 400 אחוז אינפלציה, פגיעה קשה באזרח הקטן ושהם יקבעו את הריבית. אישור החשב הכללי, אם אתה מייתר אותו, זה כמו שאין תקציב מדינה. זו בדיחה. אני לא חושב שראוי להתייחס לכל אמירה כזו. זה לא באמת יקרה. זה לא רציני".

סייעה בעריכת הכתבה: עדן בן ארי, 103FM