סעיף 11 לחוק החיזוק משלב בין ההוראות לעיל וקובע, שבית משותף מורכב לעניין חוק החיזוק, הוא זה שמתקיימים בו שני תנאים מצטברים – (1) "אין בביצוע העבודה במבנה או באגף כדי לפגוע בזכויותיו של בעל דירה במבנה או באגף אחר בבית המורכב; (2) ניתן לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה של המבנה או האגף, מבלי לבצע חיזוק של מבנה או אגף אחר בבית המורכב.
על מנת לקבוע כיצד לסווג את הבית המשותף בדיון שהגיע לפתחו, בחן בית המשפט המחוזי את הוראות תקנון הבית המשותף (המהווה כמעין חוזה בין כל דרי הבית) וקבע, כי בנסיבות העניין מתוך הוראות התקנון, ניתן ללמוד כי הבית המשותף הינו בבחינת "בית מורכב", המורכב משני אגפים – האחד צפוני והאחד דרומי -וזאת, הגם שלא מצא בתקנון הוראה המסווגת מפורשות את הבית המשותף כבית מורכב.
לאחר שקבע את שקבע, בחן המחוזי, האם ניתן להוציא לפועל פרויקט חיזוק מכוח תמ"א 38 רק באגף אחד של הבית המשותף. היינו, האם הוצאתו לפועל של פרויקט חיזוק והריסתו של אגף אחד מהווה סכנה לאגף האחר. וקבע, תוך הישענות על חוות הדעת שהונחו בפניו, כי קיימים פתרונות הנדסיים, אשר יכולים לאפשר את ביצוע ההריסה רק באגף אחד והתיר את ביצוע הפרויקט רק בחציו של הבית המשותף.
התרעות פיקוד העורף