את איטומי מעברי האש שלא ניתן היה בעבר לאמוד בתקציב הפרויקט, ושלא אחת היו גורמים לעיכוב בקבלת טופס 4 נוכח היותם "תורה שבע"פ", מחליפה עכשיו שיטת ניהול אחרת. מתברר שגם הנישה שגורמת לכל כך הרבה פריצות תקציב בענף הבנייה יכולה להתנהל באפקטיביות.
כאמור, להתאמת המוצר לתקן יש חשיבות לא רק במישור בטיחות אש להבטיח שבאמת המוצר יפעל במצב שריפה, אלא גם בהיבט הביטוחי. חברת הביטוח לא תשפה מבנה שהותקנו בו מוצרים שלא עומדים בתקן. נטלי אבן מבהירה: "על אף שתקן 2174 לא מחייב עדיין, ישנן הוראות נציב משנת 2020 שמחייבות התקנה ורטיקלית רק עם מוצרים שנבדקו במעבדות כמו UL".
הליך הבדיקה של 2174 שונה לחלוטין ממה שמוכר היום. מעבדת הבדיקה מלווה את הפרויקט טרם בוצעה ההתקנה, ואחת הדרישות המקדימות היא לקבל מקבלן הביצוע כתב כמויות מפורט לפי סוג החסימה. דרישה זו עשויה להביא סוף לתמחור "הפאושלי", שגורם לפריצות תקציב.
ההבנה שנדרש כתב כמויות מפורט לפי סוג החסימה עלתה בסיור הראשון בפרויקט היי טאוור שהתקיים עם תמר דויד ממעבדות סיסטם, היות ותקן 2174 מחייב את המעבדה בדיווח על לפחות 10% מסך כל סוג איטום בפרויקט.
תחום איטום מעברי אש משתלב עם עבודת קבלן האינסטלציה, החשמל, מיזוג האוויר ואפילו קבלן השלד. לכל סוג של חסימה בדיקה לפי תקן ספציפי. כך למשל לא מספיק להציג למעבדה תעודת בדיקה למחסום אש לכבלי חשמל, יש להציג תעודת בדיקה לכבלי חשמל מהסוג שמותקן בפרויקט הספציפי, ובוודאי שלא ניתן להשתמש במוצר שנבדק כמחסום לפתח שבו עובר צינור לפתח שבו עוברת תעלה או לתפר במבנה.
פילו אש נוסדה על ידי דויד פילו בשנת 1989. דויד היה לוחם אש שנים רבות ומילא תפקידי פיקוד שונים במרחב אילת, והיה הראשון לייצר מוצרי איטום מעברי אש בישראל. תקן 2174 חייב את פילו אש לבצע בדיקות במעבדות בחו"ל ואף להעביר את הייצור לחו"ל מאחר ובישראל אין בקרת איכות כפי שמחייב התקן.
התרעות פיקוד העורף