מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח העוסק בסוגיית שימוש במסמכי זיהוי ביומטריים - תעודות זהות ודרכונים, ממנו עולה כי ישנם ליקויים מהותיים בנושא. בין היתר, מדובר בעיכוב משמעותי במעבר לתעודות ביומטריות, היעדר שימוש בתעודות הזהות החכמות בשל חסמים משפטיים וטכנולוגיים, פרצות ממשיות בביקורת הגבולות בנתב"ג העלולות לאפשר לגורמי פשיעה וטרור זרים וישראלים להיכנס לארץ ולצאת ממנה, ליקויים בשמירה על נתונים ביומטריים במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, וקושי בהתמודדות עם הגידול בביקוש להנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים, דבר שגרם להיווצרות עומסים כבדים ברשות האוכלוסין ולקשיים בקביעת תורים.

המבקר מצא כי נכון לחודש יולי 2022, היו במדינת ישראל למעלה משלושה מיליון ישראלים המחזיקים בתעודת זהות מהסוג הישן – הקל לזיוף - זאת למרות שהמעבר לאמצעי הזיהוי החכמים החל כבר לפני כעשור, ובאופן מחייב החל מקיץ 2017. כאמור, להמשך השימוש בתעודות אלה ישנן השלכות בהיבטים פליליים וביטחוניים. בין היתר, בחציון הראשון של שנת 2022 נרשמו במעברים שעליהם אמונה רשות המעברים היבשתיים כ-400 ניסיונות כניסה לארץ באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים.

היבט נוסף שעלה בדוח הוא הפער שנוצר במהלך תקופת הקורונה בעניין הדרכונים החכמים, אשר עומד על כמיליון דרכונים יחסית להיקף ב-2019. בסוף אותה השנה, שיעור הישראלים שהחזיק בדרכון תקף עמד על למעלה מ-75%. נכון ליולי 2022 שיעור הישראלים המחזיקים בדרכון תקף עומד על כ-63%, והמשמעות היא כי נכון ליולי 2022 – כ-3.2 מבעלי הדרכונים עדיין מחזיקים בדרכונים מהסוג הישן.

עוד הועלה כי מפעל הדרכונים של רשות האוכלוסין מצויד במדפסות מיושנות להנפקת דרכונים ביומטריים, והייצור התלוי בהן אינו נותן מענה על הביקוש לדרכונים ביומטריים בתקופות שבהן יש גידול בביקוש. למרות שעברו ארבע שנים מהרגע בו החלו ברשות בהליכים לבחינת רכש של מדפסות מתקדמות, כדי להגדיל את מספר הדרכונים המיוצר ולעמוד בביקוש של האוכלוסייה לאספקתם, טרם הסתיים תהליך החלפת המדפסות שבמפעל הנפקת הדרכונים למדפסות מתקדמות. בנוסף, לרשות אין מדפסות באתר הגיבוי להדפסת דרכונים ביומטריים במקרה של השבתת מפעל ההנפקה. משמעות הדבר כי לא תהיה יכולת להנפיק דרכונים ביומטריים אם יושבת מפעל ההנפקה.

מכשיר לסריקת דרכונים ביומטריים, ארכיון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מכשיר לסריקת דרכונים ביומטריים, ארכיון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לצידם, ישנם כ-3.6 מיליון ישראלים אשר עדיין מחזיקים בתעודות זהות ישנות, או מחזיקים בתעודות ביומטריות שתוקפן עומד לפוג. תוקף התעודות הללו - תעודות מהסוג הישן ותעודות ביומטריות - יפוג בשנתיים הקרובות. המחזיקים בהן, צפויים להגיע ללשכות רשות האוכלוסין על מנת להנפיק מסמכי זיהוי חדשים, זאת נוסף על הפניות השוטפות. 

כאמור, מדובר בתוספת חודשית ממוצעת של כ-150 אלף על כ-200 אלף הפניות שהיו בממוצע בחודש בשנת 2019 (גידול חודשי ממוצע בשיעור של כ-75%). עלה כי המענה שגיבשה הרשות בעניין עומס הפניות הצפויות בלשכותיה בשנים הבאות - הצבת עמדות שירות עצמי - ייתן מענה חלקי: העמדות לא ייתנו מענה ל-3.9 מיליון מהתושבים אשר נכון לספטמבר 2022 אין בידם מסמכי זיהוי ביומטריים (דרכון ביומטרי או תעודת זהות חכמה); כמו כן, בשלב זה העמדות אינן מתוכננות לתת שירות לקטינים בעלי מסמכי זיהוי ביומטריים. 

פרצה מדאיגה

עוד נכתב בדוח כי ממסמכי רשות האוכלוסין, כמו גם מסיורים, תצפיות וניסיון מעבר בביקורת הגבולות שערכו נציגי משרד מבקר המדינה עלו פערים בהתנהלות רשות האוכלוסין במימוש נוהל שקבעה במטרה לחסום פרצה העלולה לאפשר לגורמי פשיעה וטרור זרים וישראלים להיכנס לארץ ולצאת ממנה. מדובר בפרצה של ממש בביקורת הגבולות.  

במסמך הוזכרו גם שורת מקרים בהם זרים נכנסו לארץ מבלי שנבדקו כנדרש. האירועים הללו העלו פרצות בתחום כניסת זרים לארץ כי שיטת העבודה בביקורת הגבולות של זרים בנתב"ג אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות מינהל ביקורת גבולות ופותחת פתח לכניסתם של זרים, ללא וידוא שיש מקום לאשר את כניסתם לארץ. דוח זה חושף אפוא פרצות ממשיות בכניסה של זרים דרך נתב"ג.

נוסעים בנתב''ג (צילום: אריה ליאב אברמס, פלאש 90)
נוסעים בנתב''ג (צילום: אריה ליאב אברמס, פלאש 90)

בתוך כך, עלה כי על מנת שרשות המאגר הביומטרי הלאומי תוכל לממש את תפקידה - מניעה של זיוף זהות והרכשה כפולה - עליה להיות מצוידת במערכת השוואה ביומטרית. בשנת 2017 נקבע בחוק כי בתום הוראת השעה, המאגר הביומטרי יבוסס על תמונות פנים בלבד וטביעות האצבע שבו יימחקו, אולם התברר כי מערכת ההשוואה הביומטרית הקיימת אינה מתאימה לשם כך. חרף העובדה שבשנת 2020 קבע ראש מערך הסייבר כי קיימים אמצעים טכנולוגיים המתאימים לשם ביסוס המאגר על תמונות פנים בלבד, רק בדצמבר 2022 רשות המאגר הביומטרי הלאומי פרסמה את השלב הראשון במכרז לרכישת מערכת השוואה ביומטרית המתאימה לשם כך. לדברי משרד הפנים, המערכת צפויה להיות מוטמעת לקראת הרבעון הרביעי בשנת 2024. 

כמו כן, לצד המאגר הביומטרי הלאומי, רשות האוכלוסין מחזיקה במערכות המידע שלה מאגרי תמונות פנים של מיליוני תושבים. בשל ההתפתחות הטכנולוגית, תמונות הפנים הן באיכות ביומטרית, ועל כן החזקת המאגרים אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. כמו כן, רמת ההגנה על מאגרים אלו פחותה מזו של המאגר הביומטרי הלאומי. נמצא כי נכון לאוקטובר 2022, כשלוש שנים לאחר שהממונה על היישומים הביומטריים התריע לראשונה על סוגיה זו, הרשות לא גיבשה פתרון לנושא.

נוכח חומרת ממצאי הביקורת, המבקר אנגלמן ממליץ כי רשות האוכלוסין תפעל לתיקון הליקויים, וכי שר הפנים יוודא שנעשות פעולות לתיקון הליקויים בתחומים האמורים, ובכלל זאת יוודא כי ליקויים בתחום הביטחון וההגנה על המידע יתוקנו בתיאום עם הגורמים המקצועיים האמונים על כך: השב"כ, המשטרה ומערך הסייבר הלאומי.

בפרט, על רשות האוכלוסין לפעול בהתאם לנוהל שקבעה, שמטרתו לתת מענה לחולשה בביקורת הגבולות המוצגת בדוח ביחס למעבר באמצעות דרכונים ישראלים. ולפעול בשיתוף שב"כ לפעול ללא דיחוי לתיקון המצב המתואר בדוח, המאפשר כניסת זרים בלתי מורשים לישראל בנתב"ג, ולהבטיח כי תהליך ביקורת הגבולות ישיג את מטרותיו. 

עוד מומלץ שרשות האוכלוסין תגבש תוכנית עבודה מפורטת להתמודדות עם עומסים על לשכות הרשות, על בסיס נתונים בדבר הבקשות הצפויות (בהן 3.6 מיליון בקשות לתעודות זהות חכמות במקום תעודות שתוקפן צפוי לפוג בשנתיים הקרובות) לעומת יכולות הטיפול של הלשכות ותוודא שהפתרונות המתוכננים צפויים לתת מענה לבקשות מן הציבור, ברמת שירות מספקת. בכלל זה מומלץ כי תפעל לאחד את מועדי החידוש של שני מסמכי הזיהוי הביומטריים - תעודת זהות ודרכון. זאת על מנת להקל את העומסים העתידיים ולשפר את השירות לציבור באופן שיידרש להגיע פעם אחת בלבד לחידוש מסמכי הזיהוי.