רשות החדשנות ומכון SNPI פרסמו סקר ראשוני על מצב ההייטק מאז פרוץ המלחמה, ממנו עולה כי 70% מהחברות דיווחו על פגיעה ברציפות התפעולית עקב גיוס עובדים משמעותי למערך המילואים.

לא יאמן: הפתק המקומם שקיבל ראש המועצה גדי ירקוני באמצע הישיבה
יש לו זמן: כך נסראללה מרוויח מהתנהלות ישראל ברצועת עזה

מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה לפני יותר משבועיים כבר החלה לתת את אותותיה בכלכלה הישראלית. בהמשך לתנודות הרבות שאפיינו את השנה האחרונה, היחלשות השקל והכנסת ישראל למעקב שלילי על ידי סוכנויות הדירוג עלולות להעיד על תחילתו של משבר כלכלי שעוצמתו עדיין לא ידועה. תפקידה הקריטי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית הופך לחשוב יותר מתמיד בזמנים אלו - הן לבלימתו של המשבר והן למהירות ההתעצמות ביום שאחרי. 

ההייטק הישראלי נכנס לתקופה זו כאשר הוא נמצא בשפל שלא נראה שנים. עוד טרם לפרוץ המלחמה, ולאורך השנה וחצי האחרונות, נרשמו מגמות שליליות בפעילות תעשיית ההייטק הישראלית, על שלל היבטיה, לרבות גיוסי הון והקמת חברות חדשות. זאת, הן בעקבות ההאטה הגלובלית והן כתוצאה מאי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. המלחמה הנוכחית מוסיפה מטבע הדברים לאי הוודאות באקוסיסטם החדשנות הישראלי, ומאיימת לפגוע ביציבות ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל כולה. 

כדי לזהות את הצרכים של חברות ההייטק והסטארט-אפים בישראל להתמודד עם הקשיים העולים בעקבות המלחמה, רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI ערכו סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים עמן מתמודדות החברות וצרכיהן בעת הזו. 

על הסקר השיבו באופן מלא כחמש מאות חברות הייטק וסטארט-אפים, בסקטורים ובשלבי גיוס שונים. חשוב לציין שהסקר איננו מדגם אקראי של חברות: כלל חברות ההייטק הוזמנו להשיב, וסביר להניח שהמוטיבציה להשיב עולה ככל שהחברה נמצאת במצוקה קשה יותר. יחד עם זאת, המשיבים כן מהווים מדגם מייצג של ענף ההייטק מבחינת גודל החברה ושלב הגיוס, כך שניתן ללמוד ממנו על מגמות ועל סוג המצוקות שהחברות סובלות מהן וכיצד מצוקות אלו משתנות בין חברות בשלבי גיוס שונים.

נתוני הסקר

במסגרת הסקר נשאלו החברות על האתגרים המרכזיים עמן הן מתמודדות בעקבות המלחמה, אותם ניתן לחלק למספר קטגוריות מרכזיות. הקטגוריה הראשונה, אתגרי הון אנושי, התמקדה בפגיעה ברציפות התפקודית של החברות בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למערך המילואים. קטגוריה נוספת, מימון, התמקדה בביטול ועיכוב הסכמי השקעות, וקושי להגיע אל משקיעים. 

הצלבה בין דיווחי החברות על אתגרי הון אנושי ומימון מעלה תמונה של פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי - יותר מ-80% מהחברות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. מעל לרבע מהחברות דיווחו על פגיעה כפולה, הן בהשגת מימון והן בהון אנושי. 

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. כמובן שיש לקחת בחשבון כי ככל שה-runway של החברה קצר יותר כך היא נוטה לקיים פגישות תכופות יותר עם משקיעים, ובהתאם עולה הסיכוי לביטול פגישות בשל המלחמה.

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.  

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "האטת תהליכי גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה, מהווים אתגר למספר משמעותי של חברות הייטק. היה לנו חשוב לבצע 'בדיקת דופק' מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. סקר ראשוני זה ממשיך שיחות עומק רבות שערכנו מאז פרוץ המלחמה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. זוהי הסיבה שיצאנו עם ערוץ גישור מהיר, בהיקף ראשוני של 100 מלש"ח, אשר מיועד להזרמה מהירה של כסף הן על ידי רשות החדשנות והן על ידי המשקיעים הפרטיים בכדי להאריך את ה-runway של חברות אלו".

דרור בין (צילום: חנה טייב)
דרור בין (צילום: חנה טייב)

"אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר", הוסיף.

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI: "בימים קשים אלו עבור מדינת ישראל, המלחמה נותנת את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית שנדמה כי עומדת בפני משבר עוצמתי. עלינו לזכור כי החזרת החוסן הלאומי כוללת, מלבד הפן הבטחוני, גם את שיקום הכלכלה. ההייטק הוא הסקטור המוביל את המשק הישראלי, והחזרתו לצמיחה במהירות האפשרית היא לא רק חיונית - אלא הכרחית".

אורי גבאי (צילום: מיכה לובטון)
אורי גבאי (צילום: מיכה לובטון)

"לאורך שנים, אחת מנקודות החוזק של ההייטק הישראלי הייתה התבססותו על התרבות היזמית ומאות סטארט-אפים חדשים בשנה - אך בתקופות של אי-יציבות ביטחונית וכלכלית, חברות ההזנק הן גם הפגיעות ביותר. בכדי לדאוג שתעשיית ההייטק המקומית תשרוד את התקופה המאתגרת שלפנינו, נמשיך לעקוב מקרוב אחר המצוקות והאתגרים העולים בעת הזו במטרה להוביל את הכלכלה ואת המשק הישראלי קדימה".