מאסק מסר מעט פרטים על המשתתף השני. לדבריו המטופל סובל מפציעה בעמוד השדרה בדומה למטופל הראשון, וכי 400 מתוך 1024 האלקטרודות שבשבב המוחי פועלות. "אני לא רוצה להרוס את זה אבל נראה שזה הלך טוב מאוד עם השתל השני", אמר מאסק בראיון לפודקאסט ששודר ביום שישי, "יש הרבה אות, הרבה אלקטרודות. זה עובד טוב מאוד".
מאסק לא חשף מתי נותח המטופל השני, אך אמר כי במהלך השנה יושתל השבב בשמונה חולים נוספים כחלק מהניסויים הקליניים של נוירלינק.
ארבו התמודד תחילה עם בעיות לאחר הניתוח שלו כאשר החוטים הזעירים של השתל שלו נסוגו, וכתוצאה מכך חלה ירידה חדה בפעילות אלקטרודות שיכולות למדוד אותות מוחיים. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, נוירלינק ידעה על התקלה הזו עוד מהניסויים בבעלי חיים.
בהמשך מסרה החברה כי שיחזרה את יכולת השתל לנטר את אותו המוח של ארבו על ידי שינויים שבוצעו באלגוריתם שהפך לרגיש יותר לאותות חשמליים. לדברי מאסק, ארבו שיפר את שיא העולם הקודם שלו למהירות שבה הוא יכול לשלוט בסמן המחשב באמצעות מחשבה בלבד, כשרק 10 עד 15% מהאלקטרודות שבשבב המוחי שלו פועלות.
שבב הנוירלינק מוחדר לגוף באמצעות רובוט כירורגי שתוכנן במיוחד להטמיע את השתל ואת 64 החוטים המחוברים הגמישים והדקים ביותר שעליהם 1,024 אלקטרודות שמתעדות פעילות עצבית. לרובוט חמש מערכות מצלמה מובנות והוא משתמש בטכנולוגיה אופטית להדמיה לא פולשנית של רקמת המוח. הרובוט משתמש במחט דקה כשערה אנושית המחדירה את החוטים למקומם במוח.
בעבר הסביר מאסק כי בחזונו אדם משותק יוכל להפוך כמעט לעצמאי כשהוא שולט בסביבתו, מתקשר ואף מפעיל אמצעים, יכול לנוע ואפילו להניע איברים משותקים – כל זאת בכוח המחשבה בלבד. השבב, קיווה מאסק, אף יוכל לסייע להשבת הראייה לעיוורים. באופן דומה, תרגום אותות עצביים לתנועה חיצונית אמור לסייע לחולים במחלות ניווניות קשות כמו ALS לתקשר עם הסביבה על-ידי הזזת סמן והקלדה באמצעות מוחותיהם.
התרעות פיקוד העורף