דב מורן: "ההייטק היה הרבה לפני נתניהו"; אסתר לוצאטו: "טיפח את הטכנולוגיה"

לוצאטו: "אני חושבת שבהחלט החדשנות הטכנולוגית היא לא נחלתו של ראש ממשלה כזה או אחר. אני חושבת שנתניהו ב-10 השנים האלה עזר לטפח ולחזק את החדשנות הטכנולוגית, יכול להיות שהוא גם טעה, אבל הוא מבין את החדשנות, הוא תמך ועודד. כתושבת הנגב, אחד הדברים החשובים שהממשלה עשתה זה לפתח אקו-סיסטם חיוני לאייטם באמצעות אוניברסיטת בן גוריון, וצריך לזכור שהסייבר הלאומי הוקם בבאר שבע. אני חושבת שהחדשנות הזו נולדה באמצעות הון אנושי יוצא דופן בישראל, שלו הייתה התרומה הגדולה ביותר. זה כמעט המקום היחידי שבו לפוליטיקאים אין דריסת רגל".

"אין ספק שיש פה גם זכויות, לא לקחתי אותן", השיב לה מורן, ולוצאטו הגיבה: "אני באה מבאר שבע, אני חושבת שהם יודעים לחשוב באותה מידה מה טוב למדינת ישראל. זו בחירה של העם שצריך לכבד אותה". מורן הגיב כי "שימי לב שגם בוונצואלה ובטורקיה מי שבחר היה העם".

לדבריה, "המכרזים יצאו, אני חושבת שכל ראשי הממשלות תמכו בזה, כל שרי הביטחון, כל הרמטכ"לים, למעט כוכבי שהציב קושי של מעבר הקצונה הבכירה של 8,200. אני רוצה להאמין שמנהיגות אמיתית תיבחן בזה שהוא יגיד אחריי. יש פרויקטים לאומיים, כמו שהקימו את סורוקה ובן גוריון. אנשים הרגישו שהם באים לפרויקט שהוא גדול מכולנו. מעבר צה"ל לנגב שאמור לחולל את השינוי הכי משמעותי בישראל. להביא לנגב, שזה האזור היחידי שיכול לקלוט אנשים מבחינה דמוגרפית, כלכלית וטכנולוגית. אין אפשרות שמישהו ינסה לעצור את זה. אני חושבת שכוכבי שוגה בזה שהוא צריך לסחוף אחריו, הוא צריך לשכנע את הקצונה הבכירה שזה פרויקט לאומי".

דב: "זה 10 שניות ושישה חודשים. לפעמים בכניסה לחדר אני אומר לעצמי 'וואו'. אחר כך צריך להיכנס לעומק ולהבין מה באמת יש שם. איך הצוות, איך המוצר, מה הטכנולוגיה, מה הפטנטים. זה תהליך ארוך, שמתחיל בהתרשמות, אבל זה לא נגמר שם אף פעם".

לוצאטו: "אנחנו תמיד בחזית הטכנולוגיה, ואנחנו נקודת המפגש הראשונה עם הרעיון. בישראל נושא הסטארטאפים הוא יוצא דופן. בכל שנה נפתחות כ-1,000 חברות סטארטאפ עם הצלחות בכל התחומים".

מורן: "יש חשיבה שאומרת שאנחנו בישראל יזמים, אז בואו נקים חברה. חבר'ה, בשביל להקים חברה שיש לה מהות ועתיד צריך קודם כל ללמוד. לכו ללמוד, לכו לאוניברסיטאות, לכו לבאר שבע. מי שאומר שלא צריך ללמוד זה קשקוש. תבנו צוות טוב, תסתכלו על צרכים, אל תמציאו צרכים ותגידו שיש לכם פתרון נפלא".

"הנושא של האקדמיה הולך להשתנות, אם אנחנו רוצים או לא רוצים. מה שאנחנו רואים כרגע בעולם זה שיש שינוי גדול. החיבור בין התעשייה לאקדמיה ישתנה, הרבה מאוד אנשים יעשו מבחן בגוגל ויהיו מתכתנים בגוגל, והרבה שיעברו בצד המחקרי יעבדו באקדמיה ובתעשייה. אם מסתכלים על ישראל, גם פה צריך להעמיק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה".