כאמור, לשמש יש מחזור של כ-11 שנה, כאשר המחזור הנוכחי החל בסוף שנת 2019. ההערכות המדעיות היו, שבכל מעגל יש עלייה בפעילות הסולארית ולאחר מכן ירידה, וכי הסערות הסולאריות העזות, שבהן משוגרות כמויות עצומות של חלקיקים טעונים וקרינה אלקטרומגנטית שיכולות להגיע עד כדור הארץ, אינן קשורות לפעילות המחזורית.
צוות מדענים בהובלתו של פרופ' מתיו אוונס מאוניברסיטת רדינג בבריטניה ביצע ניתוחים סטטיסטיים של קריאות גיאו-מגנטיות מ-150 השנים האחרונות וערכו שתי סימולציות - אחת של התפרצויות סולאריות עזות רנדומליות והשנייה של התפרצויות שמתרחשות בשיא של מחזור השמש.
הממצאים שפורסמו בכתב העת Solar Physics הראו כי יש סבירות של 99 אחוז שהסערות החזקות יתרחשו בתקופת השיא של מחזור השמש. בנוסף, המדענים זיהו כי יש סבירות גבוהה יותר שהסערות יתרחשו בשלב מוקדם של מחזורי שמש בעלי מספר זוגי ובשלב מאוחר של מחזורים בעלי מספר אי זוגי.
המחזור הנוכחי, מספר 25, החל בסוף שנת 2019. על כן, המחקר מצביע על כך שהשיא של עונת הסופות של המחזור, במהלכו הסיכוי למזג אוויר קיצוני בחלל יהיה גבוה פי שלושה, צפוי להתרחש בין שנת 2026 לשנת 2029.
אוונס התריע כי לממצאים עשויה להיות השפעה על תוכנית ארטמיס, המשימה של נאס"א להחזרת אסטרונאוטים לירח בשנת 2024. אם יהיו עיכובים בלוח הזמנים מעבר לשנת 2025, הזהיר אוונס, הפרויקט עלול להידחות בשנים ארוכות וכך גם משימות אחרות. "אם רוצים לשמור על הבריאות של האסטרונאוטים, אז בהחלט יש זמנים טובים יותר לצאת וזמנים גרועים יותר לצאת", אמר.
לא מדובר בבעיה בלתי מוכרת במשימות מאוישות לירח. סופת שמש עזה התרחשה באוגוסט 1972, בין המשימה של אפולו 16 ששבה מהירח באפריל לבין המשימה של אפולו 17 שעמדה לנחות על הירח בדצמבר, הפעם האחרונה שבה רגל אנושית דרכה על הירח.
התרעות פיקוד העורף