על פי נאס"א, במהלך היעף השמיני של הגשושית ליד השמש ב-28 באפריל, היא חצתה בפעם הראשונה את הגבול הקריטי של אלפוון, הגבול החיצוני של העטרה, האטמוספרה העליונה של השמש. מיד אחריו, מתחילה הרוח הסולארית של החלקיקים שנפלטים מהשמש. כך המדענים הצליחו לזהות את מיקומו של הגבול הקריטי, בגובה של יותר מ-13 מיליון ק"מ מעל פני השטח.
כאמור, על אף החום העצום והקרינה, החללית הצליחה לחצות את העטרה מספר פעמים ולאסוף נתונים על החלקיקים ועל השדות המגנטיים. על פי מחקר שפורסם בכתב העת פיזיקל רוויו לטרס, הגשושית שהתה באזור שבו השדות המגנטיים היו חזקים מספיק על מנת לשלוט בתנועת החלקיקים, והיא גם עברה בתוך "מבנה" בשם פסדוסטרימרס שבו היו תנאים שקטים יותר והחלקיקים נעו באיטיות.
"בדיוק כמו שהנחיתה על הירח אפשרה למדענים להבין כיצד הוא נוצר, הנגיעה בשמש היא פסיעה עצומה עבור האנושות שתסייע לנו לגלות מידע קריטי לגבי הכוכב הקרוב ביותר אלינו ולגבי השפעתו על מערכת השמש", אמרה ניקולה פוקס, מנהלת המחלקה למדעי פיזיקת השמש בנאס"א.
הגשושית המתקדמת, ששוגרה באוגוסט 2018, צפויה להמשיך את המחקר בקרבת השמש בשנים הבאות והיא תתקדם עוד בתוך העטרה. בשנת 2025. אמורה החללית להגיע עד למרחק של שבעה מיליון ק"מ מהפוטוספירה, השכבה שמהווה את פניה הנראים של השמש.
התרעות פיקוד העורף