העומסים במערכת הרפואה הציבורית הולכים ומחמירים עם השנים, זה דבר שידוע לכולנו, וסביר מאוד להניח שלפחות פעם בחיינו הגענו למצב בו נאלצנו לחכות פרק זמן ממושך לבדיקה, או לרופא מסוימים בשל כך. "מספר הרופאים ברחבי העולם לא גדל באותו הקצב בו האוכלוסייה עצמה גדלה ומתפתחת, זמני ההמתנה בחדרי המיון ימשיכו לגדול ומספר המטופלים של כל רופא משפחה צפוי להכפיל את עצמו עד 2030, ולהגיע לכדי מצב שהרופא לא יוכל לעקוב אחר כל המטופלים שלו", הסבירה החוקרת ד"ר קירה רדינסקי, יו"ר וסמנכ"לית טכנולוגיה של חברת הסטארט־אפ דיאגנסוטיק רובוטיקס.
"המצב הולך ונהיה מורכב יותר ויותר", היא אומרת, "ואני טוענת שניתן לעצור את המגמה הזו – ולחתוך בחצי את המפגשים של מטופלים עם הרופאים השונים". החברה של רדינסקי עוסקת בייעול מערכות הבריאות בעולם באמצעות חיזוי מראש של הידרדרות חולים, זאת באמצעות בינה מלאכותית וניתוח ביג-דאטה. ד"ר רדינסקי תשתתף השבוע הבינה המלאכותית בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק, בשיתוף עם המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת ת"א. כעת, בראיון למעריב אונליין, היא מספרת על הטכנולוגיות שהחברה שלה מפתחת.
"במהלך כל אחד מגלי התחלואה בקורונה נחשפנו לעומסים הקיצוניים על מערכת הבריאות – וזאת רק טעימה קטנה ממה שיקרה באמת עוד עשור, אבל אפשר להתמודד עם זה. אז ניסינו לחשוב איך אפשר לשפר את התחום של רפואת המשפחה, ולסייע לרופאים ולמטופלים", ציינה ד"ר רדינסקי.
"יש לנו גישה לכ-60 מיליארד מפגשים בין חולים ורופאים, אז יצרנו אלגוריתם שיודע לקרוא את המידע הזה ולהבין בעצם מהו המסלול אותו עובר המטופל במערכת הבריאות לאחר אותו התור אצל רופא המשפחה. אנחנו נעזרים במידע כדי שנוכל לבצע תהליך של טריאז', ולנווט בעצם את החולים למקום הרלוונטי במערכת הבריאות. במקביל, יוצרים תוכנית פעולה מותאמת אישית למטופל, במטרה למנוע מצב של הידרדרות במצבו", הסבירה ד"ר רדינסקי.
איך זה בא לידי ביטוי?
"החזון שלי הוא להפוך חלק מתהליך האבחון לאוטומטי. בעזרת המערכת המטופלים נשלחים באופן אוטומטי לבדיקות השונות והתורים שלהם מתועדפים בהתאם למצבם הרפואי ורמת הדחיפות של כל אחד מהם. מדובר בעצם במעבר לרפואה פרו-אקטיבית, כאשר כיום עשרות מיליוני מטופלים מקבלים טיפול רפואי בשיטה זו מדי חודש בארצות הברית".
לא רק עולם בריא, גם יותר טוב
"אנחנו לא מנסים להחליף את מערכת היחסים האישית עם הרופא המטפל", הדגישה ד"ר רדינסקי, כי זה בסך הכל חלק מהטיפול. אבל, בהתחשב בעובדה שאין כיום, וגם לא יהיו מספיק רופאי משפחה כדי לעקוב אחר כלל האוכלוסייה, לא ניתן יהיה להגיע למצב בו הרופא באמת עוקב בזמן אמת אחר כלל השינויים במצב המטופלים שלו. אנחנו רוצים לאפשר לרופא להשקיע במטופלים שכן זקוקים למעקב הצמוד מאוד, וגם לשבת וללמוד בעצמו דברים חדשים בתחום".
אבל לא רק מחסור בכוח אדם מנסים לפתור בחברה. "בינה מלאכותית לומדת את הפעולות של הרופאים וגם את ההטייה המגדרית והגזעית שלהם - ואנחנו מנסים לא רק לבנות את האלגוריתם, אלא גם לנסות ולתקן את העולם בצורה מסוימת", אמרה ד"ר רדינסקי. "מבחינתי", היא ציינה, "הגדולה של מה שאנחנו מביאים זו לא רק היכולת לזהות מצבו של מי יוכל להידרדר, אלא גם להוריד את השיפוטיות המגדרית והגזעית של הרופאים – שיכולה להשפיע על האבחנה".
"תחום הרפואה מתעדכן כל הזמן, אבל כשמסתמכים על מידע ישן לא מתקנים את הדברים שדורשים שינוי – כמו העובדה שיש תרופות שונות שלא נבדקו על נשים. לא צריך ללכת רחוק, הנה למשל כל הנושא של תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה. לקח לעולם זמן רב להתחיל ולבדוק את תופעות הלוואי עליהן התלוננו נשים", היא ציינה עוד.
היא פירטה כיצד התהליך ייראה בעתיד בעזרת האלגוריתם של החברה: "התעוררת בבוקר כשאת לא מרגישה טוב, למשל סובלת מכאבים בבטן התחתונה. בשלב הזה את קובעת תור לרופא המשפחה שלך, ומן הסתם – ישנו עומס רב. במקביל, המערכת מתשאלת אותך על הבעיה והרופא מנפיק לך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות עוד לפני התור, כך שעד שהתור שלך יגיע כבר יהיו בידייך תוצאות הבדיקות שהרופא היה מבקש ממך לעשות בשביל הטיפול".
לא מחכים שהחולה יפנה
לדברי רדינסקי, "המערכת יכולה לסייע גם במקרים נוספים – בהם דיכאון קל, מצב שקרה לא פעם במהלך הקורונה. "זה עניין של תשומת לב, והיו לא מעט מקרים בהם פוענח המצב הרפואי של אנשים שסבלו מסימפטומים מסוימים במשך שנים. דוגמה נוספת היא הזמן הארוך שלוקח לאבחן נשים עם אנדומטריוזיס – לעיתים לוקח עשור ויותר מזה עד שהן מקבלות את האבחנה הרשמית. האלגוריתם שלנו שולח להן שאלון ומסב את תשומת ליבו של הרופא כדי שישים לב אליהן".
"המערכת יודעת גם לבצע פניות יזומות לאנשים, למשל במצב בו ישנו חשד לפיו אדם הסובל מדיכאון יפסיק על דעת עצמו לנטול את התרופות. בעצם, אנחנו פונים למטופל ולא מחכים שהוא יפנה בעצמו למערכת הבריאות. פשוט מציבים לו נורה אדומה גדולה ומהבהבת מול הפנים", היא סיפרה.
ומה לגבי מטופלים שנמצאים במצב רפואי מורכב, למשל אדם שעבר ניתוח לב פתוח?
"במקרים מהסוג הזה, המערכת מסמנת שמדובר במטופל אשר ישנה סכנה להידרדרות במצבו הרפואי, אז ננקטות מספר פעולות. בין היתר, אחות מקופת החולים מתקשרת אליו כדי לשאול בשלומו, הוא מקבל שאלון על מצבו ומעודדים אותו להמשיך בנטילת התרופות שנרשמו לו. היה מקרה בו מטופל אחרי ניתוח לב הפסיק לקחת את הטיפול התרופתי לאחר שקרא על תופעת לוואי מסוימת של התרופות. הדבר קפץ במערכות, ורופא התקשר לפציינט והצליח לשכנע אותו לחזור ולנטול את התרופות, ובעצם – הציל כך את חייו".
בסיום השיחה, היא חשפה נתונים אופטימיים: "המערכת יכולה פשוט להציל חיים – הצלחנו לצמצם את מספר הפניות המיותרות של אנשים לחדר המיון, וגם את מספר האירועים הקליניים השליליים, בהם אשפוזים. זה יכול להציל חיים".