אילון מאסק משתולל: חודשיים אחרי שרכש את טוויטר, החל בפיטורים המוניים, חסם עיתונאים שביקרו את פעילותו, החזיר ניאו־נאצים - ולהבדיל, גם את דונלד טראמפ - לפיד, והביא לנטישה המונית של הפלטפורמה. המיליארדר הרבגוני פרסם בשבוע שעבר סקר עם השאלה "האם עליי לפרוש מתפקידי כמנכ"ל טוויטר?", ו־57% השיבו בחיוב וזכו להכרזה של מאסק לציית.
היוניקורנים הישראלים מתבוננים במאסק בזעזוע מאופק. ״אני לחלוטין לא מסכים עם אופן הניהול שלו״, אומר משה ליפסקר, מנכ״ל Imperva בישראל ומנהל המו״פ העולמי. ״אילון מאסק הוא אולי גאון עם חזון, אבל הוא בטוח לא מנהל. מנהל צריך להיות איש של אנשים, לדעת איך מתנהגים עם בני אנוש ואיך מנהיגים אותם. מנהלים אמיתיים הם מנהיגים של השראה, לא של שררה, ובכך יודעים להפיק מהאנשים סביבם את המיטב. מנהיג אמיתי גורם לאנשים סביבו לרצות את מה שהוא רוצה. בסופו של דבר המהלכים שלו יובילו לקריסה של טוויטר, החל מפיטורים המוניים. זה לא אנושי, לא אפקטיבי ולא רלוונטי לשנת 2022.
"מהלכים אלו הם עדויות נוספות לסגנון ניהול מעורער ומסוכן שהביא מאסק לטוויטר. אני חושב שבתוך פחות משבוע הוא הניע מהלכים קיצוניים בלי לחשוב לעומק על הדרך או על ההשלכות האפשריות שלהם. ככה לא מנהלים או מתנהלים. גם בעניין אקט החסימה של העיתונאים - במקום שלא מתאפשרת עיתונות חופשית שמציבה לכולם מראה של המציאות, נוצרות דיקטטורות״.
מה דעתך על "שבוע העבודה הארוך" שהוא הביא על עובדי טוויטר?
״לא טוב. אני חושב שאנשים צריכים להימדד לפי תפוקות ולא לפי תשומות, ומי שלא יודע למדוד נכון תפוקות, עדיף שלא ינהל. יחסי העבודה משתנים. אנחנו לא עוד ב'שוק של עובדים' או ב'שוק של מעסיקים'. משפטים, כגון 'אתה עובד אצלי ותעשה מה שאני אומר', כבר לא קיימים בלקסיקון. אנו נמצאים בתקופה שבה עובדים מבינים שהם לא חייבים לעבוד בעבודה שהם לא נהנים ממנה או שאין בה הגמישות שהם צריכים. המחסור בעובדים בתחומים רבים יימשך, כיוון שלעובדים יש אלטרנטיבות טובות יותר.
"כדי לשמר עובדים לאורך זמן בארגון המעסיקים חייבים לשנות גישה. המעסיק והעובדים אמורים לעבוד בשיתוף פעולה, ושני הצדדים צריכים להיות מרוצים. העובד צריך להרגיש שהוא משמעותי ובעל יכולת השפעה, שהוא צומח ומתפתח אישית ומקצועית ושהוא כמובן מתוגמל בהתאם לביצועים שעליהם הוא נמדד. ״בסופו של יום, אני חושב שאילון מאסק הוא לא דוגמה לדבר, ודרכו הניהולית היא בטח לא הדרך שלפיה יש להתנהל בעולם החדש. איני בטוח שהוא יודע כיצד לתקשר עם המציאות סביבו״.
אילון מאסק, בן 51, נולד בדרום אפריקה להורים שהתגרשו בילדותו. אביו ארול מאסק הוא מהנדס אלקטרומכניקה, טייס, ימאי, יועץ ויזם נכסים, ואמו מיי מאסק היא דיאטנית ודוגמנית ילידת קנדה, שמדגמנת גם כיום וכתבה לאחרונה ספר על הדרך שבה גידלה את ילדיה מעוני מוחלט להצלחה כבירה. אחותו הצעירה של מאסק מנהלת את חברת הווידיאו סטרימינג PASSIONFLIX. לאחר גירושי הוריו מאסק, שבחר לחיות עם אביו בדרום אפריקה, התחרט על כך עמוקות.
מעצב תרבות
כילד, מאסק לימד את עצמו תכנות כבר בגיל 12, ובבגרותו עבר לארה"ב כדי "לעשות דברים גדולים". והוא אכן עשה. רכישת SpaceX, טסלה, ניורלינק, OpenA, The Boring Company ועתה טוויטר - הילד הדרום־אפריקאי הפך לאחד האנשים החזקים ביותר בעולם ולאיש העשיר ביותר בעולם עם יותר מ־200 מיליארד דולר. יש לו עשרה ילדים עם שמות נדירים מנשים שונות, ובשידור Saturday Night Live חשף שהוא על הספקטרום בתפקוד גבוה.
״כמנהל, נראה שמאסק עסוק בעיקר בעיצוב התרבות והדנ"א של החברה, בהנחה שעם התרבות הארגונית הנכונה התוצאות העסקיות יבואו״, אומר דניאל אביטל, סמנכ״ל שיווק ואסטרטגיה בחברת CHEQ. ״צריך לזכור שהוא מגיע מעולמות פיזיים של ייצור ומפעלים. הוא הפך את הרכב החשמלי למיינסטרים ונותן פייט ליצרניות הרכב הגדולות, והוא בונה ומשגר טילים לחלל לא פחות טוב מנאס״א. התרבות בחברות, כמו טסלה ו־SpaceX, שונה מאוד מהתרבות של סיליקון ואלי, והיא בהכרח 'צבאית' יותר. בטעות של מהנדס בטוויטר - אי אפשר לצייץ כמה דקות. בטעות של מהנדס טילים - אנשים ימותו. התרבות שונה גם בגישה ליעילות ולרווחיות״.
אתה חושב שההתנהלות שלו אפקטיבית?
״כן, והיא מניבה תוצאות בטווח הארוך, אבל היא בנויה כולה סביב האופי הייחודי מאוד שלו. אני לא חושב שזה משהו שאפשר להעתיק, כמו שאומרים: 'העובדה שצפית בסרטי ברוס לי לא אומרת שאתה יודע קראטה׳. אם מפרקים רגע את ההתנהלות הזאת שלו, הוא אדם לא מערכתי, ריכוזי מאוד, חסר פשרות לחלוטין ומאוד לא צפוי, אך גם מבריק ובעל חזון ומוסר עבודה לא אנושי. אנחנו צריכים לפעמים דמויות כאלה, שיש להן סט כלים ייחודי והן עושות דברים גדולים בסט הכלים הזה. אבל באותה נשימה אנחנו לא אוהבים את הדרך שבה הם משיגים את ההצלחה שלהם, ואז אנחנו מפנים להם עורף. זה בדיוק כמו הגיבור הטרגי היווני או האקדוחן הבודד בסרטוני המערבונים. הם באים, עושים משהו שהחברה צריכה ואף אחד אחר לא מסוגל או לא מוכן לעשות, ואחרי שהם מסיימים, הם נזרקים החוצה, כי אופן הפעולה שלהם אינו תואם את הנורמות של אותה חברה. הוא דמות שכזו, ואני לא חושב שזה בהכרח ניתן לשכפול״.
מה דעתך על הפיטורים ההמוניים?
״חברה שמפסידה 1.5 מיליארד דולר בשנתיים צריכה להתייעל איכשהו. אי אפשר להתכחש למציאות, ולכן לא מפתיע שמאסק פיטר המונים. צריך לזכור שדקה וחצי אחרי שהוא עשה את זה בטוויטר, גם מטא, גוגל ושחקניות ביגטק אחרות פיטרו המונים. זאת המציאות של החברות האלו היום, לטוב ולרע, וזה בכלל לא עניין ייחודי לטוויטר - הם בסך הכל ירו את יריית הפתיחה״.
וחסימת העיתונאים?
״טעות טקטית, אבל אני לא מאמין שזה יפגע בו בטווח הארוך. הוא כבר ביטל את החסימה לחלקם, ובקצב של האירועים התקשורתיים שמאסק מייצר עוד שבוע אף אחד כבר לא יזכור את זה״.
שבוע עבודה צבאי בחברות הייטק הוא "ביג no no".
״כולנו עשינו פה צבא, אז אני לא בטוח שמה שקורה עכשיו בטוויטר באמת נחשב ל'שבוע עבודה צבאי'. אבל התפתחה תרבות בחלק מהחברות בסיליקון ואלי של ניפוח מספר העובדים תוך כדי ירידה בתפוקה של כל עובד. כבר שמענו את מארק צוקרברג, את סונדאר פיצ׳אי ואחרים מלינים על תפוקה נמוכה מעובדים בשנה האחרונה. אני חושב שהגישה של מאסק היא שעדיף להניב תפוקה גבוהה ממעט עובדים איכותיים מאשר תפוקה נמוכה מהמוני עובדים בינוניים״.
לקחת בעירבון מוגבל
גיא פלכטר, מנכ״ל ומייסד שותף בחברת Cider, מסכים עם דניאל אביטל באופן חלקי. ״אתחיל בכך שחייבים לכבד את אילון מאסק. הוא איש עסקים מוצלח שבנה כמה חברות ענק. לכן גם אם יש דברים שאני פחות מתחבר אליהם בגישה, אני עדיין מעריך אותו ואת פועלו מאוד. כמו כן, כל מידע שאני יודע נטו מה שהוא משחרר ואנשים שנמצאים שם אומרים, על כן גם את זה צריך לקחת בעירבון מוגבל״.
אתה מתחבר לסגנון הניהול שלו?
״אני מתחבר יותר למשימתיות ולהבנה שצריך להיות מוכווני מטרה. אבל אני פחות מתחבר לעובדה שיש פה דרישה מהעובדים 'לאבד' את האיזונים בין העבודה לחיים האישיים. בסופו של יום זה רק ישחק אותם יותר.
"כמו כן, אני פחות מתחבר למיקרו־ניהול, אך יכול להיות שזה חלק מהאישיות ומהרצון שלו להרגיש עוד יותר מחובר לעשייה. גם נושא השינויים הדחופים במדיניות הוא משהו שאני מעריך שהוא ייאלץ להבין שפחות הגיוני וצריך קצת יותר סדר בתהליך. הדבר הוביל לפגיעה בעיתונאים החסומים, ולדעתי זאת הייתה טעות, ויכול להיות שזה היה צריך להתנהל אחרת.
״בנוגע לפיטורים, ללא ספק היה יכול להיות תהליך הרבה יותר נעים ומסודר, אבל אם הוא ראה צורך עסקי, כי בסופו של דבר החברה צריכה להיות רווחית, אז אני מאמין שלא הייתה לו ברירה. מכיוון שהמספרים המדויקים לא ידועים וגם לא ידוע אילו עובדים שוחררו במדויק, צריך להעריך את השחרור הזה רק בעוד כמה רבעונים, אם הוא ישחרר מידע על המצב הפיננסי. זה בהמשך למשימתיות ולאיבוד של האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים. להערכתי, זה לא משהו שיצליח להחזיק לאורך זמן, והוא כן יצטרך ללכת קצת אחורה. אבל השיח שאילון מאסק יצר הוא שהרבה חברות מדברות על חזרה משמעותית יותר למשרדים. בשורה התחתונה, צריך למדוד הרבה מהדברים שאנחנו רואים היום לאורך תקופה ולבחון אותם בעוד שנה״.
עמי אברהמי, מייסד־שותף ומנהל הפעילות בישראל של היוניקורן Veev, מתייחס לכך שמאסק חשף שיש לו אספרגר ומשליך זאת על סגנון ניהולו. "בכל זאת, אנחנו רואים שהוא הוכיח יותר מפעם אחת שכל דבר שהוא עושה מצליח לו והוא משיג תוצאות מעולות. הוא גם לרוב בוחר לעסוק בדברים לא פשוטים ובתחומים מורכבים - הוא שינה את תעשיית החלל ואת תעשיית הרכב. אז, כן, הוא עושה דברים מטורפים, אבל כנראה ככה מצליחים.
"השאלה שצריכה לעמוד לנגד עינינו כמנהלים היא 'מה המחיר של צורת הניהול הזאת?'. למשל, היום בארה"ב נושא ה־Culture (התרבות הארגונית) חשוב מאוד, והוא אחד הדברים שעומדים בראש סדר העדיפויות של כמעט כל חברה".
משיגות תוצאות
"בפועל, התרבות הארגונית בחברות של מאסק שונה מאוד, כי אם לא עומדים ביעדים - עפים הביתה. כך מצד אחד כל מי שעובד שם יוצא בטראומה, ומצד שני החברות של מאסק בסוף משיגות תוצאות מעולות. בדרך זו הוא הגיע למקום שאליו הגיע, בזכות ולא בחסד, ועמד במבחן התוצאה בהצלחה״.
חסימת העיתונאים לא תפגע בו בעיניך?
״אני לא חושב שזה יזיק לו. עיתונאים אוהבים דברים מהסוג הזה. כל מה שהוא עושה מייצר המון עניין, מפני שאלו דברים חריגים בנוף. הוא מעניין את הציבור. אם, למשל, נסתכל עליו בהשוואה לטראמפ, זה לא משנה כמה דברים בעייתיים הוא עשה או עושה, הוא עדיין מעניין כי זה חריג״.
ומה עם הסקר בשבוע שעבר שהביא אותנו עד הלום?
״אני לא חושב שזה יקבור אותו. הוא עשה אותו מתוך מקום שהוא ידע מה יהיו התוצאות, והוא אוהב מאוד להציג את עצמו כבן אדם דמוקרטי, שמשתף את המשתמשים ונותן מקום לחופש הביטוי. לטעמי, הוא ידע מההתחלה מה תהיה התוצאה, והבין שלא תהיה לו ברירה אלא לחפש לעצמו מחליף בתפקיד המנכ''ל, כי הוא עשה המון דברים שיצרו בעייתיות כזו או אחרת. הוא ניסה לעשות דברים בדרך שלו, והם פשוט התפוצצו לו בפנים. לכן הוא בחר לערוך את הסקר ולקבל את הגושפנקה: 'טוב, מכיוון שאתם, משתמשי הטוויטר, הדבר הכי חשוב לי, אז החלטתם שאני לא אהיה המנכ"ל'. זה פשוט עוד אחד מהמשחקים שלו, לא משהו חדש, וצריך להגיד את האמת כפי שהיא נראית מבחוץ: עד עכשיו זה עובד לו טוב״.
טראמפ ומאסק
ד״ר גל יעבץ, חוקר ומרצה בתחומי מידע ממשלתי וציבורי בסביבות דיגיטליות עתירות מידע וידע באוניברסיטת בר־אילן, אומר: ״קו ברור עובר בין הסקר האחרון של מאסק בשאלה אם עליו להתפטר ממשרת מנכ"ל טוויטר לבין האופן שבו נהג טראמפ במהלך כהונתו, ובייחוד בשנתו האחרונה.
הנשיא לשעבר השתמש בטוויטר בתור אמצעי, צינור, להעברת מסריו הישירים לקהל, ללא תיווך וללא עיתונאים "פייק ניוז", כדבריו. וזאת בין היתר כדי להדהד את התדמית שטיפח ברשת החברתית: גיבור־על אנטי־פוליטיקאי (Anti Politician Superhero), כזה שאומנם מתנהג כמו הסחבק השכונתי, מתלבט עם מיליוני עוקביו על כל יוזמה, פיטורים או מדיניות, אך בסוף מקבל החלטות באופן עצמאי ומנותק, גם ללא אנשי המטה המקורבים אליו ביותר, כפי שפורסם בעבר.
מנכ"לים ומנהיגי מדינות שמשתמשים באופן כל כך ישיר בטוויטר וברשתות חברתיות נוספות, כדוגמת מאסק או טראמפ, מצליחים מצד אחד להגביר את הפופולריות שלהם בקרב הציבור הרחב, ומצד שני באותה מידה גם לסדוק עוד לבנים בפירמידת ההיררכיה הארגונית ובעולם העסקי. ריבים עם עובדים או עם עובדים לשעבר במתקפת ציוצים, חסימת עיתונאים ומבקרים, התלבטויות עם הקהל הרחב בנוגע להחלטות כוללות ועוד פעולות פופוליסטיות מסוג זה אולי משאירים אותם בראש המודעות הציבורית של כולנו, אבל בהכרח לא מעידים טובות על התנהגותם כמנהיגים בפועל.
במקרה של טראמפ, הברברת הבלתי נגמרת שהסתיימה באקורד צורם של אירועי הפריצה לגבעת הקפיטול ב־6 בינואר 2021 סימנה את הכתובת שהייתה על הפיד במשך יותר מארבע שנים, ולבסוף השאירה אותו מנותק ומחוץ לכל פלטפורמה. במקרה של מאסק, המצב שונה, שכן מדובר ביזם עסקי פנומן מסוגו, שאחראי לכמה מההמצאות החדשניות בימינו, כמו Space X, טסלה ו־Paypal. עם זאת ובקצב השינויים הנוכחי, כדאי לו להמשיך ולהשקיע במנועי בינה מלאכותית ובבוטים - הם לפחות יכבדו אותו בתור מנהל״.