סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) תשגר את ULTRASAT - טלסקופ החלל הישראלי הראשון - למסלול גבוה סביב כדור הארץ. המסלול יאפשר לו לקיים תקשורת קבוע ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל. השיגור, פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע צפוי לצאת לפועל בשנת 2026. ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולת גילוי וניתוח אירועים חולפים ביקום, אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.
הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א העמיק בכך את השותפות בין הצדדים בפרויקט. מהסעיפים השונים עולה, כי סוכנות החלל האמריקאית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה, נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני. סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר.
נפח היקום אשר יהיה נגיש ל-ULTRASAT בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. בנוסף, הוא צפוי למדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, אשר אינו ניתן למדידה מהקרקע, ולדכן את הקהילה המדעית על התרחשות אירועים בזמן אמת. שילוב יכולות ייחודיות אלו, יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים.
כאמור, הלוויין נבנה על-ידי התעשייה האווירית-מבת, אשר תהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה על-ידי אלביט מערכות-אלאופ, וגם לניהול המשימה בחלל. מכון DESY בונה את המצלמה שתותקן בתוך הטלסקופ, כשבתוכה גלאים ייעודיים שפותחו עבור המשימה על-ידי טאואר סמיקונדקטור.
ל-ULTRASAT צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.
"מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם NASA, המהווה דוגמא נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח ULTRASAT".
ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א הוסיף: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות (Multi-Messenger Astronomy) בזמן-אמת".
פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של ULTRASAT, ציין כי זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי. ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע".