בימים אלה מגיע למסכים "אימוג'י - הסרט" - יצירת אנימציה שלמה המוקדשת לסמיילים השמחים והעצובים והאדישים, וגם לגלידות, לקופים, לקקי המחייך ולכל יתר הסמלים המסייעים לתקשורת בין–אישית או קבוצתית–סלולרית במאה ה–21. מתי בדיוק הפכו האימוג'ים לגיבורי תרבות, וממה עוד מורכבת תרבות הפופ–טראש של ימינו? כדי שלא תגידו שלא שמתם לב, או שפספסתם, וכדי שילדיכם לא יצחקו עליכם, לפניכם המילון השלם להווה המתמשך, נכון ללפני חמש דקות, ואולי גם לחמש הדקות הבאות (בהנחה שטרנד זה או אחר לא ייכחד עד לירידת שורות אלו לדפוס). להלן התופעות הגיקיות, הפרחיות והטכנולוגיות הפופולריות, וגם המנג'סות, החדשות או המאוסות והפוטוגניות, של חיינו.
אומברה: גיוון הדרגתי של השיער מהשורשים עד הקצוות. גוון שמתחיל כהה ומסתיים הרבה יותר בהיר. זה אמור להיראות טבעי, אבל נראה כאילו שחורדינית מנסה לחזור לצבע הטבעי שלה.
אימוג'י: ציורים קטנים בתוך הטלפון המאפשרים לכם להביע כל רגש (אהבה, שנאה, כעס), מסר (מזל טוב), דעה על העולם (לייק, לא לייק, קקי) או רצון (המבורגר, בירה, חתול) באמצעות סמיילים וסמלים קטנים אחרים.
"אימוג'י - הסרט": סרט האנימציה החדש שלכבודו התכנסנו כאן. היצירה פותחת דלת לעולם הסודי הנמצא בסמארטפונים. בתוך אפליקציית המסרים ישנה עיר שוקקת שבה כל סמלי האימוג'י גרים. בעולם הזה לכל אימוג'י יש רק הבעת פנים אחת, למעט גיבור הסרט, ג'ין, שמאוד רוצה להיות "נורמלי", כמו כל סמלי האימוג'י האחרים.
בהיותו גיי, במאי הסרט טוני לאונדיס טען שהוא מזדהה עם ג'ין, שכן הוא יודע מה זה "להיות שונה בעולם שמצפה ממך להיות משהו מסוים". במקור, טי.ג'יי מילר מ"עמק הסיליקון" מדבב את דמותו של ג'ין (בעברית זהו תמיר גינזבורג). כוכבים בינלאומיים נוספים שהיינו יכולים לשמוע את קולותיהם אילו ילדינו היו יודעים אנגלית: ג'יימס קורדן, אנה פריס, מאיה רודולף, כריסטינה אגילרה וסופיה ורגרה בתפקיד אימוג'י רקדנית הפלמנקו.
איני הנהג: חייבים לשקר כדי לשרוד.
אינסטגרם: בזמן שאתם יושבים בשירותים ומדפדפים בטלפון שלכם, אני עושה כיף חיים, עם קוקטייל ביד!
אכילה אינטואיטיבית: אין דיאטה פשוטה מזו: לא רעב? אל תאכל.
אלי אקספרס: כמו לקבל הפתעה מסין בדואר - עד שזה מגיע, כבר שכחתם מה הזמנתם.
אנדרקאט: בניינטיז נערים אופנתיים עם סקייטבורד עשו גאלח. היום כולן עושות גאלח - מנערות אלטרנטיביות ועד אמהות בפילאטיס, ואף אחד כבר לא קורא לזה גאלח. "עשית אנדרקאט? שיו, איזה מאמם!".
אננס: פעם זה היה פרי טרופי, היום זה סמל לקלילות וכיפיות. כל שאתם צריכים כדי שיידעו שאתם ספונטניים ובעלי שמחת חיים הוא פריט לבוש או תיק שמודפס עליו אננס (או הרבה אננסים קטנים), אולי אפילו גרביים. וגם בבית לא תזיק לכם איזו קערה, סבונייה או ואזה בצורת הפרי הטרופי השובב.
אתגר הבקבוק: טינאייג'ר מקרוליינה הצפונית העלה בשנה שעברה סרטון, שבו הוא נראה זורק בקבוק מים מינרליים, והבקבוק נוחת בעמידה. הביצוע הזה הפך ללהיט ויראלי, ומאז כולם זורקים בקבוקים ומנסים לחשב את כמות המים המדויקת שצריכה להיות בהם כדי שינחתו בעמידה. מאז שבתי ספר מסוימים בארצות הברית אסרו הבאת בקבוקי מים מינרליים לבית הספר, כי עדיף שהילדים יתייבשו מאשר יפריעו, מסתפק הנוער באפליקציה שעושה סימולציה להקפצת הבקבוק.
באזפיד: כל חידוני "בחן את עצמך" החשובים באמת באתר אחד. למקרה שתהיתם איזה טעם גלידה אתם בנסיכת דיסני.
בודי פוזיטיב: תנועה חברתית שמעודדת אנשים כבדי משקל להעלות לאינסטגרם תמונות שלהם עושים יוגה.
גורמה בפיתה: התחכמות קולינרית שכזאת, והצדקה לדחוף פיתה.
גיבורי־על: בעזרת כוח פיזי מוגזם, עמידות, מהירות ורפלקסים על־אנושיים, הצליחו גיבורי־ העל לצאת מעולם הגיקים חובבי הקומיקס ולהשתלט על הוליווד עם בלוקבאסטרים המגלגלים מיליונים.
גל גדות: גיבורת־העל שלנו.
גלידה שחורה: גם הגלידריות מיישרות קו עם דרישות האינסטוש. קצת פחם עוד לא הרג אף אחד.
דאב: תנועה מוזרה שבה כאילו מתעטשים לתוך המרפק ומיישרים את היד השנייה. צמחה כסוג של ריקוד בסצינת ההיפ הופ של אטלנטה כבר ב־2013 ועברה כברת דרך, כולל ריקודי ניצחון של שחקן הפוטבול קאם ניוטון ב־NFL. בדצמבר בשנה שעברה השטיק נכנס למיינסטרים הישראלי בזכות שם ברדוגו מ"האח הגדול". האמת היא שזה טרנד די דאשתקד, אבל בטוח שיש עדיין ילדים אצלנו שמבצעים את התנועה.
דאק פייס: הפרצוף הזה שהצעירים עושים כשהם מצלמים את עצמם לרשתות חברתיות. אלוהים יודע למה.
דונלד טראמפ: עדיין כתום, עדיין בכותרות, עדיין נשיא ארצות הברית.
"דספסיטו": לואיס פונסי ומלך הרגאטון דדי יאנקי, שני פורטו־ריקנים שיודעים מה לוהט, הביאו לכם את הלהיט הלטיני הכי גדול מאז "מקרנה". הוא הגיע לראש המצעדים בכל פינות תבל. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הקליפ בכיכובה של מיס יוניברס בדימוס, זולייקה ריברה, גם כן מפורטו־ריקו, נצפה 2,617,887,713 פעמים ביו־טיוב. וגם ג'סטין ביבר, כוכב הפופ שקופץ על כל טרנד חם, גזר עליו קופון עם רמיקס לדוברי האנגלית.
האשטאג: פעם המטרה הייתה לגרום לכל מי שמחפש תמונה של חתול ברשת חברתית להגיע אליך. כיום האשטאגים בעיקר מנסים להוסיף סאבטקסט, קריצה או אירוניה להערות המטופשות שלכם.
הוברבורד: המטרד התחבורתי הנוכחי הוא סקייטבורד חשמלי. נראה שכיף לנסוע בזה, למרות הסיכוי לשבור את הראש. ואף על פי שהשם נולד ב"בחזרה לעתיד", אין לו ממש קשר לסקייטבורד המעופף של מרטי מקפליי.
הוואטסאפ של הגן: אם יש לכם שני ילדים בשני גנים שונים, הלך עליכם.
הוואטסאפ של המשפחה: כל כך הרבה תמונות של כל כך הרבה אחיינים בכל כך הרבה מסיבות סיום.
זרעי צ'יה: הג'וקים האלה ששמים על האוכל בשביל שהוא יהיה בריא יותר.
חד קרן: היצור המיתולוגי הקסום הפך בעידן הרשתות החברתיות לקלישאת העצמה ואינדיבידואליות נשית של בחורות מיוחדות וחמודות בלבד. הולך טוב עם שיער בגוני פסטל, לק בכל צבעי הקשת ונצנצים.
חדר בריחה: משחק הרפתקאות שבו אנשים ננעלים (פיזית!) בחדר וצריכים לפתור סדרה של חידות בעזרת רמזים כדי לצאת ממנו, לפני שאוזל הזמן. כיום ניתן למצוא לא מעט חדרי בריחה ברחבי הארץ, ועד כמה שקשה להאמין, השעשוע הגיקי הפך בארץ לטרנד סחי משמעותי. מעולם לא ניסינו, אז אין לנו מושג מה קורה אם לא פותרים את החידה בזמן.
חולצות של להקות (שאנשים לובשים אף על פי שמעולם לא שמעו עליהן): כמו הבחורות שבאו להופעה של בריטני בחולצות של איירון מיידן מקסטרו וחולצות של הראמונז מ־H&M. לאחרונה, אגב, נצפה בסניפי זארה ז'קט ג'ינס ורוד עם פאצ'ים של קיס.
טבעונות: או פליאו.
טודו בום: הכל בסדר.
טלגראס: קניון וירטואלי שבו אפשר להזמין גראס בלחיצת כפתור, מיוזמתו של עמוס דב סילבר, המשיח הירוק. גן עדן לסטלנים ישראלים עם סמארטפונים.
יו־טיובר: פעם הדרך היחידה של טינאייג'רים עם עודף דעות להרוויח קצת כסף הייתה להיות כתב צעיר בעיתון נוער. היום הם יכולים פשוט להיות יו־טיוברים. כן, הם מתפרנסים מהסרטונים שהם מעלים ליו־טיוב: הדרכות איפור, משחקי מחשב עם קריינות מלומדת, יומן אישי מצולם בטיול בת מצווש, פריקה של שקיות ממסע שופינג מפרך, או סרטון שבו הם חותכים בקבוק קולה בסכין קצבים.
יוש (סיומת): פייסוש, אינסטוש, בת מצווש, היוש, ביוש.
ילקוט: פתאום כולם הולכים עם תיק על הגב כאילו היו תיכוניסטים בדרך לגימנסיה.
כיסוי לאייפון: עוד דרך להביע את האינדיבידואליות שלך.
לגו: עם סדרות, סרטים, שיתופי פעולה עם מותגי־על אחרים, עלילות פתלתלות ודמויות מקריפות, מותג הקוביות הדני חווה קאמבק אדיר וחובק עולם שעולה להורים מיליארדים.
לחבר מילים שלא לצורך: גמני, אוהבתותך. והגרוע מכל: שירוקלחת.
לצלם כל דבר: אני מתעד (את עצמי) משמע אני קיים.
מיוזיקלי: פעם כל אדם קיבל 15 דקות של תהילה. היום כל בת 12 מקבלת 15 שניות של תהילה, באמצעות האפליקציה שמשגעת את הנוער. היא מאפשרת להם ליצור ולשתף סרטוני וידיאו, שם הם כאילו מבצעים את להיט המצעדים התורן. זה לא ליפ־סינק, רבותי, זה ליפ־דאב.
מיניונים: עם צאת הסרט "גנוב על העולם", המרצ'נדייז של היצורים הצהובים עם האוברול חוזר. קבלו ילקוטי מיניונים, מדבקות מיניונים, כובעי מיניונים, בקבוקי שתייה מיניונים, חולצות מיניונים ואפילו קרטוני חלב מיניונים.
התרעות פיקוד העורף