קרקעות ובוצות נחלים הסמוכות לאזורי תעשייה חשופות לשפכים ולמזהמים אורגניים המהווים סכנת בריאות. לדברי החוקרים, שיטות הטיפול הקיימות כיום יקרות, ועל פי רוב הן מוגבלות לסוג מסוים של מזהמים.
ממצאים מצביעים על כך שבמהלך השנים חלה ירידה דרסטית בזרימה בנחלי הארץ - מכ־450 מיליון מ"ק מים בשנה לכ־50 מיליון מ"ק בלבד. כתוצאה מכך, נחלים רבים הפכו ממאגרי מים חיים ורוויי מערכות אקולוגיות למאגרים מזוהמים בביוב ובשפכים תעשייתיים. זאת ועוד, קרקעות סמוכות למפעלי תעשייה מכילות לעתים קרובות רמות גבוהות מהמותר של מזהמים מסוגים שונים, המסכנים את מי התהום ולא מאפשרים פיתוח חקלאות או אזורי מגורים.
לאחרונה שקדו פרופ' עמוס אולמן ופרופ' נעימה בראונר מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' צבי לודמר מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית על פיתוח טכנולוגי חדיש להתמודדות עם המצב העגום. השניים פיתחו מתקן נייד חדשני שמאפשר סילוק בו זמנית של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים מקרקע ומבוצת נחלים. התהליך מבוסס על שימוש בתערובת נוזלים ידידותית לסביבה המורכבת ממים, ממס אורגני וחומרים קושרי מתכות.
אב הטיפוס, שאורכו ארבעה מטר ורוחבו מטר, מסוגל לטפל במספר קילוגרמים בודד בכמה שעות, בעוד השטח הנדרש עבור מתקן בגודל מלא, כולל מתקני עזר, יהיה כ־100 מ"ר. במסגרת המחקר בחנו החוקרים דוגמאות קרקעות מזוהמות מאתרים שונים ובדקו את ריכוזי המזהמים ואת יעילות הטיפול.
בשנה האחרונה למחקר הופעל מתקן פיילוט על כלל יחידותיו והציג תוצאות טובות המאפשרות את הפיכתו למסחרי. החוקרים מנהלים בימים אלה מגעים מתקדמים עם חברה ישראלית העוסקת בטיפול בפסולת מוצקה, כולל קרקעות מזוהמות, במטרה להשמיש את המתקן.
התרעות פיקוד העורף