שנת 2038. חיישנים של גוגל, או של חברה מטעמה, נמצאים בכל מקום ומעבירים לניהולה את כל המידע בעולם. הרכבים האוטונומיים של חברת וויימו מסתובבים בכבישים, וגוגל אוספת מידע גם מהם. גוגל גם מחוברת למצלמות שמאפשרות לה לדעת מה קורה ברחובות, בכל העולם ובכל רגע נתון. היא אפילו יודעת מה קורה בכל בית שמחובר למצלמות של "גוגל הום".

התיאור הזה לא נעצר בדירה. גוגל יודעת לפי החיישנים שנמצאים בגוף האדם שהוא הצטנן ומפתח מחלה. היא גם יודעת שבקומה שלו, בבית המשרדים שבו הוא עובד, יש שלושה אנשים שמפתחים תסמינים דומים. אז היא שולחת הודעה לבוס ומזהירה שאותו אדם מתחיל לחלות במשהו מידבק. כדאי שישחרר אותו מבעוד מועד מהגעה לעבודה למחרת. ובעוד אותו אדם יושב בבית ורוצה לדעת איפה נמצא הבן שלו ומה קורה איתו, הכל זמין עבורו במנוע החיפוש של גוגל - לא זה האינטרנטי המוכר והפתוח לכולם אלא מנוע חיפוש של הפרטים האישיים. שם גוגל תגלה לו שבנו נמצא בקניון ובדיוק לפני עשר דקות רכש משקפי שמש.

הסצינה הזו, שנשמעת קצת כמו מעשייה, רחוקה מלהיות בדיה. היא למעשה אחד התרחישים הריאליים ביותר שמשרטט ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, עתידן ומחבר הספר "השולטים בעתיד: הון–שלטון, טכנולוגיה, תקווה". יש אנשים שיהיו מוכנים לעבור לעולם כזה כבר היום, אחרים אולי מפתחים חשש, אבל כבר עכשיו ברור שהחיים שגוגל תייצר עבור העולם כולו בשני העשורים הבאים יהיו שונים באופן מובהק מאלה שכבר הצליחה לייצר בשני העשורים לקיומה.

לצזנה יש גם תרחיש אפשרי נוסף לגבי ההתפתחות של גוגל. שמו "אינטליגנציית–העל". "כשגוגל רק הוקמה, ניגשו לאחד המקימים ושאלו אותו מה בעצם החברה רוצה לעשות", צזנה מספר. "הוא טען שהם לא בונים מנוע חיפוש אלא בינה מלאכותית. זו תובנה מדהימה בהתחשב בתקופה ההיא. השורה התחתונה היא שמנוע החיפוש של גוגל הוא תלמיד. גם היום, כשאתה מחפש 'חתול' בגוגל, אתה מלמד אותו שאנשים אוהבים ומתעניינים בחתולים ושהתמונה שלחצת עליה זהה לאיך שחתול אמור להיראות לדעתך. כשאתה מחפש חומר על המהפכה במצרים, גוגל לומדת שאתה - זכר יהודי–ישראלי שמתעניין בנושאים אלה ואחרים - מתעניין גם בתחום הזה. לאט–לאט היא תגלה לא רק עוד פרטים עליך אלא גם על אנשים מסוגך. זה מפעל ענק שמלמד את הבינה המלאכותית להבין טוב יותר את בני האדם - ואז להפיק מזה רווחים".

צזנה מוסיף: "לפני חמש שנים הרימו בגוגל את פרויקט google brain, שמבוסס על רשתות עצבים מלאכותיות - סימולציה מאוד פרימיטיבית וגסה של מערכת עצבים ביולוגית. אבל במקום להגדיר חוקים עבור המערכות האלה, נותנים להן לראות מיליוני דוגמאות, להבין את החוקיות, ואז הן יכולות לבצע את העבודה בעצמן. כבר אמרו בעבר שהמידע הוא הנפט החדש - וזו לא הגזמה. גוגל תהיה המנצחת הגדולה בתחום הבינה המלאכותית. היא תהיה בעלת מנועי הבינה החכמים ביותר שיש ותוכל לספק באמצעותם מגוון פתרונות מבוססי ידע. אם תרגיש רע ותרצה לדעת מה לא בסדר איתך, אתה תזין את התסמינים בגוגל ואת המידע שתקבל מהחיישנים שעליך, והיא תספק לך הערכה ראשונית שאיתה תוכל להישאר בבית או להגיע לבית החולים. וההערכה הזו תהיה זהה ברמתה או עדיפה על זו של רופא בתחום. תרצה שירותי שידוך? יהיה לך יועץ מלאכותי שיוכל לברור עבורך את מי שמתאימה לך ספציפית. וכך לגבי כל שירות אחר שתצטרך ויותאם לך ישירות".

בלי קופאיות ומזכירות

לכל אורך השיחה עם צזנה הוא מנסה להישאר זהיר. הוא מזכיר שאין לנו דרך לדעת בדיוק איך גוגל ייראו אפילו בעוד עשור, "כי הם עצמם כבר הבינו שהטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד באינטרנט, בפייסבוק ובטלפונים חכמים. הרבה פעמים צריך לקנות חברות ולנסות צעדים מטורפים כדי לראות מה מצליח ומה לא בתחום הטכנולוגיה הביתית והרובוטים האנושיים. מה שכן, בכל דבר גדול שיתפתח - גוגל תהיה שם".

להבדיל מבכל שלב אחר בהיסטוריה הקרובה לנו, שבו האדם הפשוט יכול היה לתכנן איך ייראו חייו בשנים הקרובות, היום ברור שהאנושות מתקרבת לנקודה שהיא מעבר לכל דמיון. פעם אנשים דמיינו איך תיראה המכונית שינהגו בה בעוד 20 שנה, עכשיו לא בטוח בכלל שננהג. לא ידוע אילו אביזרים יהיו בגדר חובה בכל בית. אילו תהליכים בריאותיים רק רופא יוכל לבצע, ואיך יטפל העולם במחלות הלב, הסרטן והאלצהיימר. מה ילמדו ילדים בבית הספר. האם תהיה להם סיבה להירשם לאקדמיה. איך ייראה עולם התעסוקה. ומה יקרה למוסד הנישואים אם אנשים יחיו 30 או 40 שנים יותר.

גוגל תעמוד ככל הנראה בחזית המהפכה הזו, אבל עם עוד מאות חברות שעובדות תחתיה, היא ממש לא תהיה שם לבד. "כלכלנים וסוציולוגים מכנים היום את האתגר המרכזי של המאה ה–21 כעידן שבו מכונות מחליפות בהדרגה את בני האדם, ונצטרך למצוא מה לעשות עם כל האנשים האלה", אומר ד"ר יובל דרור, חוקר מדיה וסוציולוג של טכנולוגיה מהמסלול האקדמי המכללה למינהל. "שוק העבודה העתידי לא יצטרך רבים מאיתנו. כשיש מכונה שעושה הכל טוב ויעיל יותר - ואין ספק שגוגל, אמזון ו–IBM מפתחות מכונות שיחליפו אותנו - התחזיות מצביעות על עשרות מיליוני בני אדם בטווח של 20 השנים הקרובות שיאבדו את מקום העבודה שלהם. אפילו בארגון ה–OECD מעריכים בצורה הכי שמרנית שמקצועות שמפרנסים היום 80 מיליון בני אדם פשוט ייעלמו. למשל טלמרקטינג צפוי להיעלם מן העולם בשני העשורים הקרובים בהסתברות של 99%.

"גם בתוך עולמות שיישארו קיימים יהיו המון צמצומים. בתוך עולם הרפואה יש תחומים שהולכים ונכחדים - למשל רדיולוגיה ופענוח. מחקרים כבר הוכיחו שכשרופא מסתכל על בדיקת CT או MRI הסיכוי שלו לאבחן אותה בצורה נכונה נמוך משל מערכות ממוחשבות. אם אני חולה, ואני צריך פענוח, מה אכפת לי אם הוא פותח על ידי בן אנוש או מחשב? אם הוא מזהה טוב יותר את הצילומים שלי, אבחר בו. גם כחולה וגם כבית חולים.

"מצד שני, יש מקומות שבהם לא ניתן להחליף את האדם, שדרושות בהם אינטואיציה, אמפתיה ומיומנויות רכות. וזה יכול להיות נכון גם בניתוחים מורכבים שדורשים הרבה שיקול דעת אנושי, אבל גם במקצועות פשוטים בהרבה. טיפול בקשישים למשל יהיה עבודה נדרשת מאוד, כי אף אחד לא ירצה להשאיר את ההורים שלו עם רובוט. גם גננות היא מקצוע שכמעט לא נמצא בסכנה של מיכון. כנ"ל לגבי אחיות, אתה רוצה שהיא תהיה אדם. מצד שני, סוכן ביטוח שמוכר לי את הפוליסה ומחליט מה לתת לי - לא בטוח שצריך שם בן אדם. גם קופאים כבר לא נצטרך. כבר היום יש מערכת של אמזון, שנקראת 'אמזון גו', שמאפשרת לך להיכנס לסופרמרקט, לקחת מה שתרצה וללכת הביתה. אתה רק מעביר בכניסה את הטלפון שלך בסורק, מצלמות עוקבות אחרי כל מה שאתה לוקח לעגלה, והתשלום ייגבה מחשבון אמזון שלך. אתה פשוט לוקח, אז מי בכלל צריך קופאית?".

בתקופה האחרונה נמתחה ביקורת על אחד הפיתוחים האחרונים של החברה, "גוגל אסיסטנט", בטענה שהוא מבלבל ומטעה את בני האדם. מדובר בעוזר קולי שמותקן על המכשיר הסלולרי ומסוגל לבצע עבורנו שיחות ומשימות. "דמיין לעצמך שאמרת לעוזרת הקולית שלך שאתה רוצה להסתפר מחר בשעות הצהריים", מתאר דרור את הפיתוח. "המערכת מחפשת עבורך מספרה, מצלצלת, ובמקום שאתה תדבר בוקע קול שמכריז: 'שלום, אני גוגל אסיסטנט. אני רוצה לקבוע עבור שחר תור לתספורת מחר בין 12:00 ל–14:00. הספר מהצד השני יענה: 'רק שנייה, תני לי לבדוק', והעוזרת האישית שלך שתשמע את זה תהיה מספיק חכמה כדי להנהן ולהשמיע קול. לאורך כל השיחה היא לא רק תנהל דו–שיח ענייני, אלא גם תחקה את האינטראקציות הכי קטנות של האוכלוסייה האנושית. לספר אין דרך לדעת שהוא מדבר עם מכונה אלמלא הווידוי בפתיחת השיחה. אתה מבין למה עבודה של מזכירות ועוזרים אישיים פשוט תעבור מן העולם?".

גבולות מטושטשים

לא בטוח שלד"ר צזנה יש עוזרת אישית בטלפון, אבל במהלך הראיון איתו, שמתנהל בשיחה לארצות הברית, הוא מזכיר את העוזרת האישית שמותקנת אצלו בבית - אלקסה. רגע אחרי שהזכיר את שמה הוא מזיז את ראשו מהאפרכסת ועונה בקול: "לא אלקסה, הכל בסדר, לא צריך כלום כרגע". המערכת הביתית שמעה אותו אומר את שמה, פנתה אליו וקיבלה תשובה אנושית ועניינית לחלוטין. "הבן שלי בן השנה מבין שיש כאן עוד ישות עם מודעות ויכולת לתקשר", הוא מספר. "הילדים שלנו יגדלו כשהגבולות בין אדם וחפץ יהיו יותר מטושטשים. זה יכין אותם לעולם שבו בינות מלאכותיות יוכלו לתקשר איתנו באנושיות ולענות על הצרכים שלנו, כולל אלה הרגשיים. הן אפילו יזכו בזכויות מסוימות, כפי שיש היום לבעלי החיים. זה אולי נשמע לך פרוע, אבל זו הערכה די צנועה".

איך הטכנולוגיה תשנה עוד את הדור הבא?
"היחס שלנו אליו ישתנה, כי כשיהיה לנו כל המידע מראש, נחשוב אחרת על דברים. כשאדע בחודש השלישי להריון מהו מין העובר, מה יהיו התכונות הנפשיות שלו והמחלות הגנטיות שלו - היחס אליו ישתנה. מעבר לכך, הם עצמם יבצעו כנראה מעבר פסיכולוגי - מבעלות על מכוניות ודירות למנויים עליהן".

ומה כדאי להם ללמוד?
"מי שרוצה להצליח צריך ללמוד בינה מלאכותית ברמה הגבוהה ביותר. מי שיעשה את זה יזכה בפיס. היום חוטפים אנשים כאלה בכל מקום ומשלמים להם שכר של שש ספרות בדולרים. מי שמומחה בבינה מלאכותית יביא ערך עצום לחברות, וזה לא אמור להשתנות בעשור הקרוב. בעוד עשר שנים ילדים עדיין ילמדו ספרות והיסטוריה, כי מערכות החינוך משתנות באופן הכי אטי, אבל בעוד שבכיתות הנמוכות התפקיד של המורים הוא יותר להיות בייביסיטרים מאשר ללמד, יש מומחים שטוענים שבכיתות הגבוהות הבינה המלאכותית תוכל ללמד בעוד עשור את בני הנוער טוב יותר מכל גורם אנושי".

"לימודי הבסיס - קריאה וכתיבה, חשבון ושפות - יקבלו תפנית חדשנית עם אימוץ המכשור הטכנולוגי כבר בגיל צעיר. האמצעים האלה יהפכו את הלמידה לדינמית, מתרחבת הרבה מעבר לטקסטים ולתכנים סטנדרטיים", טוען פרופ' אמריטוס עזי ברק מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. "מערכת החינוך של היום שייכת לאתמול. רוב המורים וקובעי המדיניות לא מעודכנים בחדשנות. זה משתקף בתוכני הלימוד ובדגש על כמויות אדירות של מידע במקום בפיתוח מיומנויות רלוונטיות לאיתור מידע, סינונו, הבנתו ושימוש יעיל בו. המערכת מעדיפה לצייד את התלמיד בדגים במקום בחכות ואינה משכילה לזרום עם המגמות המשתנות בעולם. עם הזמן, התיכונים של היום ילכו וייעלמו. ממילא יותר ויותר מהלמידה האמיתית והרלוונטית מתבצעת במסגרת המשפחתית, בחוגי העשרה, במסגרת השירות הצבאי ותוך כדי הכשרה והתמחות במקומות עבודה. זה לא יקרה מחר, אבל נראה לי שבעוד מאה שנים בתי הספר הנוכחיים יהפכו בעיקר למקומות מפגש קהילתיים".

יש הורים שמתלוננים על ההתמכרות של הנוער לטכנולוגיה.
"השימוש הנפוץ במונח 'התמכרות' מוטעה, אף שאין ספק שאצל אנשים רבים מתרחש שינוי מהותי בסדרי עדיפויות ובהתנהגות בעקבות השימוש המסיבי בטכנולוגיות. זה מתבטא בכל היבט אנושי - מתקשורת ויחסים ועד לקריאת ספרים; מלימוד ועד לבילוי; מהתנהלות משפחתית ועד לשינה. השינויים כבר הפכו לעניין תרבותי כללי. הדרך הנכונה היא לאמץ את השינוי ולא להילחם בו; לזרום עם המהפכה ולהתאים את האנושות אליה".

תהיה לדור הבא סיבה ללכת לאוניברסיטה?
"המתח בין המדע התיאורטי והמחקר הבסיסי ימשיך להתקיים, כי המציאות מלמדת שניתן להתפתח מבחינה מקצועית וכספית ללא רקע אקדמי כבר היום. עם זאת, האקדמיה הולכת ומשתנה. אנשי רוח וחוקרים מובילים מבינים שהמוסד האקדמי חייב להתאים עצמו למציאות המשתנה. לא רק כדי לשרוד אלא כדי לתפוס את המקום הראוי בעולם העכשווי והעתידי. זה מתבטא בחיבור ל'שטח', כלומר יציאה ממגדל השן המסורתי בתחומים רבים - מרפואה ועד תיאטרון, מהנדסה ועד לקויות למידה - כדי לשלב את הלימוד האוניברסיטאי עם ההכשרה המקצועית הנדרשת במקומות עבודה".

עד 150

לפני שמתחילים לשמוע או לקרוא את מה שמספרת יהלי אדמתי, כדאי להצטייד בכוס מים ובכיסא. אדמתי היא יועצת אסטרטגית וחוקרת עתידים וחדשנות בחברת מטריקס, מרצה וכותבת בלא מעט פלטפורמות על העתיד הטכנולוגי של כולנו. היא מבטיחה שאם נצליח לא למות מאיזו תאונת דרכים או מלחמה ונעבור את שני העשורים הבאים - אז על כל שנת חיים שנעבור מאותו רגע נתוגמל בכמה חודשי חיים נוספים. העתיד אכן נשמע ורוד.

כשהיא מספרת שבעוד 30 שנה הילדים שלנו לא יבינו בכלל את הצורך בניתוח שבו "פותחים בן אדם בשביל לתקן אותו", זה מתחיל להישמע אופטימי מדי. אבל כשהיא טוענת שכבר בעשור הבא נזכה לעלות על רקטה שתשגר אותנו מתל אביב לניו יורק תוך שעה בעלות של כרטיס טיסה רגיל, אתה חושב שמישהי פה קיבלה חום.

אלא שאדמתי רחוקה מלהיות אישה הזויה או חולמנית. למען האמת, אלה כנראה אנחנו שלא מעיזים אפילו לחלום את מה שהיא ויתר חוקרי העתיד רואים כבר מעבר לפינה. וכשנזכרים שרק לפני 15 שנה אנשים עוד הסתובבו עם טלפון מנגו, שילמו הון על דקת שיחה לחו"ל, השתמשו במפות נייר והכירו בני זוג רק פנים אל פנים, קל יותר להתחיל להאמין.

כשאדמתי נשאלת איך ייראה העולם בעוד 20 שנה, היא מיד מבהירה שכבר "לא מדברים יותר במונחים של עתיד אחד אלא של עתידים. ההערכה היא שאנחנו רגע לפני אחד הצמתים הכי מרכזיים בתולדות האנושות. כנראה שבעוד 20 שנה חלקנו ניראה פיזית אחרת, נחשוב אחרת ונחיה במקומות אחרים. יהיו כמה חלופות. לא לכולנו מצפה אותו עתיד".

למה הכוונה?
"קודם כל שבין 2030 ל–2035 נתחיל למצוא תרופות לכל המחלות. תחילה למחלות שקשורות להזדקנות כמו דמנציה ופרקינסון, ואחר כך כנראה תרופות לשתי המגיפות הגדולות: מחלות הלב וסוגי הסרטן השונים. מה שעוד יותר משמעותי זה שיהיו אמצעים מניעתיים כדי שלא ללקות בהן. בגלל זה ב–2050 יהיו הרבה פחות סיבות לחלות".

את מתארת עולם שאין כמעט דרך למות בו.
"אי אפשר לחזות הכל. יכול להיות שיהיו מחלות חדשות, אבל מרגע שפוצח הקוד הגנטי בשנת 2003, הבנו ממה עשוי חומר החיים. בעשור האחרון מפתחים כלים כדי ללמוד את החומר הזה ולאט–לאט מפסיקים לנהל את הגוף ואת הרפואה לפי ניסוי וטעייה ועוברים למודל של ניהול טכנולוגיית מידע. זה אומר שאם עד היום יש עשרת–אלפים מחלות גנטיות, נוכל לטפל בכולן בעשורים הקרובים. המשמעות עבור הצעירים שבינינו היא שבעוד עשורים בודדים גיל 100 יהיה כמו גיל 60 הנוכחי. רק אז המכונה תזדקן, וזה משמעותי כי לא רק שאורך החיים צפוי לעלות ל–120 עד 150 שנה, אלא שגם הזקנה תידחה בהרבה. אחת הסיבות לכך היא שלא תהיה בעיה של איברים. אפשר יהיה לגדל או להדפיס איברים ולא נצטרך לחכות להשתלות. במקביל, יהיו מערכות של ננו–טכנולוגיה שיאותתו על מצבי חירום. שיתוק מוחין, למשל, אפשר יהיה לתקן על ידי החלפת האיבר הפגום או הזרקת תאי גזע מחודשים. הרעיון שאנחנו מגיעים לבית חולים וחותכים אותנו כמעט לא יהיה קיים".

יש לזה השלכות על כל תחומי החיים.
"בהחלט. אני רוצה לראות כמה זוגות יעמדו מתחת לחופה ויגידו שהם רוצים לחיות עם האדם שמולם 120 שנה. פעם אנשים התחתנו רק כדי להוריש אדמות, אבל מכאן והלאה יכול להיות שנישואים יהפכו לחוזה לתקופה מסוימת בחיים".

האם מחלות, תאונות ומוות לא "נחוצים" למין האנושי כדי למנוע צפיפות יתר וליצור תעסוקה?
"ממש לא. נתחיל מזה שעלות החיים היא בירידה. מחיר המזון ירד פי 30 במאה האחרונה, המחיר של תחבורה ירד במאות אחוזים, התקשורת כמעט לא עולה כסף, וזה יגיע גם למחיר של האנרגיה. עלויות החיים יהיו כל כך נמוכות, עד שיש תיאוריות שלפיהן נעבור לעולם שהוא פוסט–קפיטליסטי - שבו גם האנשים העניים ביותר בעולם יוכלו לייצר את הצרכים שלהם, והעוני המחפיר והרעב שאנחנו מכירים היום ימוגרו.

"מעבר לכך, עניין הילודה מראה על קיטון האוכלוסייה. כלומר שנגיע לשיא של כ–9.5 מיליארד איש ומשם תתחיל ירידה. במקומות שיש בהם עלייה בהשכלה, וכתוצאה מזה עלייה ברמת החיים, רואים ירידה במספר הלידות. הדאגה ב–2050 היא הפוכה: אנחנו צפויים להיות בילודת חסר".

זה קשור ישירות לגוגל של ימינו?
"כן והסיפור הבא יסכם הכל: לא מזמן פורסמו נתונים שהצביעו על 1.3 מיליון הרוגים בשנה בעולם מתאונות דרכים. הם גם הראו ש–96% מהתאונות נגרמות מטעויות אנוש. לפני עשור החליט סבסטיאן ת'ורן, שחבר שלו נהרג בתאונת דרכים, להמציא מכונה שתבטל את התאונות משום שלא תהיה תלויה באנוש. הוא חיפש מודל שיחסוך מיליון נפש בשנה ואת כל המעגלים הנלווים של אבל וצער וחבר לגוגל. היום רק מחכים ליציאה של הרכבים האוטונומיים לשוק. ההערכות הן שבעשור הבא רוב תושבי הערים הגדולות יוותרו על נהיגה.

"עכשיו, זה נכון ש–51% מהתיקים שמגיעים לבתי המשפט בארצות הברית קשורים בתאונות דרכים. כך שלא יימנעו רק תאונות אלא גם הכנסה מעורכי הדין. זה גם נכון ש–4% מהתל"ג הגלובלי קשור בתאונות. אבל מה שצריך להדאיג אותנו זה לא השינוי אלא העובדה שאנחנו לא מתכוננים אליו כראוי".

חדר ישיבות במונית

איך, למשל, מגיבה תעשיית הרכב למכוניות שעומדות לפרוץ לחיינו? לא בשמחה גדולה. "אין ספק שזה מלחיץ אותן ואת נהגי המוניות, אבל ברור שהנסיעה במוניות האוטונומיות תהיה כל כך זולה ונוחה שאנחנו ננטוש את הרכבים הפרטיים", חוזה אדמתי. "עם הזמן, גם הרכב עצמו יפסיק להיראות כמו הרכב שאנחנו מכירים אותו. מי שיחזיק במינוי יוכל כל יום להזמין את המונית האוטונומית שמתאימה לו. אם אני עייפה, אזמין מונית שיש בה מיטה כדי לישון בזמן הפקקים לעבודה. ביום אחר אזמין מונית שתיראה מבפנים כמו חדר ישיבות ואוכל להתכונן בה למצגת. ביום שאהיה מאוד רעבה, המונית כבר תאסוף את הטייק–אווי בדרך אלי. ביום אחר היא תעלה את המניקוריסטית והפדיקוריסטית שלי בדרך, כדי שיעבדו תוך כדי נסיעה ואוכל לחסוך זמן במספרה. עד 2050 זו צפויה להיות תעשייה עולמית של 7 טריליון דולר. לכן המונח 'מרחק' עתיד להשתנות, וזה כמובן ישפיע על ערך הנדל"ן. כי אם בלאו הכי אני נהנית מהשעה הזו, מה אכפת לי לא לגור בתוך העיר הגדולה?".

אדמתי מסכמת: "השאלה היא לא גודל המסכים, אלא מה נצטרך לעשות בעצמנו ומי יעזור לנו. האדם לא יהיה פסיבי, הוא זה שיקבע. בסופו של דבר, התפקיד של הטכנולוגיה הוא לשפר את חיינו, וכדאי למי שחושש ממנה כל כך לזכור את זה".

הדקו את החגורות: מה גוגל מתכננת לאנושות ב-20 השנים הבאות

איך ייראה הניתוח הרפואי שנידרש לעבור, למה כבר לא יהיה טעם להתגורר בערים הגדולות, אילו מקצועות יעברו מהעולם, ומי יקבע לנו את התור למספרה? כך ייראו חיינו ב-2038