עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית התייחס בשיחה עם "מעריב אונליין" למה שכבר ידוע על האירוע: "היתה תקלה במכונה שמודדת את התאוצות של החללית, נוצר תהליך שגרם למנוע הראשי להיכבות ואז כשהוא חזר כבר היה מאוחר מדי". הוא הדגיש כי "יתקיימו תחקירים בשבוע הבא כדי לבדוק לעומק מה קרה".
יכול להיות שיגיעו תמונות מלווין אמריקאי שמסתובב סביב הירח אבל זה לא טריוויאלי, כי לא ברור איפה בדיוק היא נמצאת. בכל מקרה נדע מה קרה לה לאחר שנסיים את ניתוח הנתונים שלה.
מוקדם מדי להגיד מה היה יכול למנוע את ההתרסקות, אבל יש סיכוי שגם מערכות גיבוי לא היו מצליחות למנוע את זה. חשוב לזכור שכל המדינות שניסו והצליחו לבסוף לנחות על הירח, לא הצליחו בניסיון הראשון.
"אנחנו למעשה עשינו את מה שאחרים לא העזו לעשות - להגיע לירח ולנחות", ציין דורון, "זה חלק מהשינוי שהובלנו במשימות מהסוג הזה בעולם". הוא שיתף בשיחה שקיים עם בכיר בסוכנות החלל האירופאית: "דיברנו על האפשרויות שחלליות מהסוג של 'בראשית' תשמשנה להגעה לירח. אמרתי לו כבר אז שלא בטוח שנצליח לנחות בהצלחה מלאה והוא אמר שזה לא משנה כי אנחנו עדיין הראשונים שלמדו מה לשפר והפיקו לקחים. השאר יגלו אחריכם". הוא התייחס לתהליך: "בהקשר הזה, לאורך התהליך אמרנו כל הזמן שאנחנו עושים משהו שדוחף את גבולות התעוזה לגבולות חדשים. הצלחנו ב-99% מהדרך".
"זה העניין. אנחנו לא מסתכלים על הנחיתה על הירח, אלא על המשימה ששמנו לעצמנו. הירח הוא אמצעי, הבן שלי כתב שהירח זה רק כדור. המשימה האמיתית היתה לסחוף את העם, לעורר גאווה ולגרום לכך שילדים שיסתכלו על הירח יגידו וואו אנחנו נגיע לשם. מיליונים כאלה מגיל שלוש ועד גיל 93 שעושים את זה בחודשים האחרונים ולומדים לשאוף רחוק ולהעז הכי שאפשר ושאין דבר כזה לא אפשרי. האמנו שנעשה את זה אבל לא האמנו שזה כל כך חזק. אנחנו מודדים את זה כהצלחה מלאה, וככה מסתכל עלינו עם ישראל כולו, וגם אנשים בכל העולם ולא רק מהתחום החינוכי והמקצועי.
"בכל הערוצים השונים אמרו לנו כמה מה שהשגנו זה מדהים", ציין דורון, "זאת חלק מהסיבה שכולנו מחייכים. זה הישג אדיר והגשמנו מעבר לציפיות את כל מה שהצבנו לעצמנו". הוא הוסיף: "אני מסכם את זה עם חיוך אדיר ותחושת סיפוק, שלא הרגשתי בהרבה משימות אחרות שעשיתי בעשרות שנות חלל. זו תחושה אדירה ונשארתי עם טעם של עוד".
הוא הוסיף: "איחדנו את כל המדינה ולשיגעון הזה היו רק תוצרים חיוביים. הלוואי שהיו עוד דברים שיאחדו אותנו ככה ויאפשרו לנו לחלום ולהתרגש ככה ביחד, אחרי שנשים את כל ההבדלים בצד". לדבריו, הם חשבו שיצליחו בכך. "אנחנו מסתכלים על הגאווה שלנו בעיני הישראלים וזה מרגש מאוד, שיא אדיר של כל השותפים בהם אנשי התעשייה האווירית ו-SpaceIL וכמובן של מוריס קהאן שהביא הון עתק ועזר לגייס סכומים עצומים", הסביר, "אני גאה בכך שעמדנו בזה".
מנהל מפעל חלל התייחס לדבריו של ראש הממשלה באירוע, לפיהם הוא שוקל השקעה בחלל אזרחי: "זו הפעם הראשונה שבה שמעתי את הדבר נאמר במפורש ושמחתי מאוד. כבר הרבה שנים שאנחנו אומרים שזה יעודד את הכלכלה, הטכנולוגיה והחינוך הטכנולוגי ויש מדינות שהבינו את זה כמו אנגליה שהיתה האחרונה להבין את זה". הוא הסביר "זה התפקיד של הממשלה לבחור מגזרים להשקעה ואין חלל בלי תמיכה ממשלתית". דורון הדגיש: "בריטניה וארצות הברית הבינו שזה ייצור מקומות עבודה נוספים אבל לצערי ישראל לא יישמה את זה. התקציב בישראל מהנמוכים שיש 20 מיליון בשנה, לעומת תקציב נאס"א שהוא 20 מיליארד בשנה".
"שמחתי לשמוע את ראש הממשלה אומר זה שהוא מוכן לשים כסף על החללית הבאה, חצי חצי, זה אתגר מעניין ונראה מה יקרה אם ייצא לפועל", הסביר, "אני חושב שהמדינה רק תרוויח מתוכנית חלל אזרחית חזקה - בין היתר יזמים, סטרטאפים והתפתחות של התעשייה".
לתת שירות של חלליות לירח על ידי חברות אירופאיות ואחרות שיתבססו על התכנון של "בראשית". אנחנו במגעים לחתימת הסכמים עם הגרמנים, שהציעו שירות כזה לסוכנות החלל האירופאית שעוסקת בגיבוש התוכניות לשנים הבאות ואנחנו מקווים להיות שם. ביום הנחיתה הגיעו נציגים מהסוכנות האירופאית, הם מאושרים מהביצועים שלנו ואני מקווה שנצליח לראות חללית כחול לבן באירופה ואז תהיה סגירת מעגל מדהימה. אני מקווה שנצליח לעשות את זה גם בארצות הברית וניתן שירות דומה לנאס"א. התחלתי אופטימי ואני מסיים את זה אופטימי מאוד - הצבנו רף גבוה מאוד ואם אתה שם רף ומגיע אליו סימן שהוא לא היה מספיק גבוה.
התרעות פיקוד העורף