השאלה הראשונה שרציתי לשאול את הטרנדולוגית עדי יופה, מחברת הספר החדש "הבא - השיטה לחזות טרנדים בעולם משובש", שיושק היום, הייתה מהו "העולם המשובש" שהיא מדברת עליו. "כשהייתי ילדה ופתחו את הסופרמרקט הראשון, יכולנו להסתכל ולומר שבעוד שנתיים יפתחו סופרמרקט יותר גדול. ואכן כך קרה", היא מסבירה. "בעולם הלא משובש הייתי יכולה להקיש מהעבר אל ההווה ואל העתיד. ברגע שהיכולת הזו לחזות בצורה ליניארית מה יהיה קדימה נלקחת ממני, אז העולם משובש. אין לי יותר את העבר כי כל רגע קורה משהו בלתי ניתן לחיזוי. אני לא יכולה להסתמך על העבר של תעשייה מסוימת כדי להבין איך היא תיראה בעוד כמה שנים. זה השיבוש. אם העולם היה נשאר ליניארי, לא היה צריך אנשים מסוגי. אנחנו צריכים להסתכל במשקפיים חדשים על מה שקורה".
“חיזוי טרנדים הוא מורכב הרבה יותר. לכן גם כתבתי את הספר, הרגשתי שיש המון בלבול. חשבתי שצריך לעשות סדר ולהציג את המתודולוגיה שאני מאמינה שהיא נכונה. התפקיד שלנו הוא לא לזהות את הספינר הבא או את הצבע הבא. מדובר במיומנות שאוספת הרבה מאוד דברים שקורים, גם אם לא באותו תחום, ומתוך המגמות הללו מסיקים את המסקנות הנדרשות. אם ראיתי הרבה לחמניות ללא גלוטן, הטרנד הוא לא רק תזונה ללא גלוטן. החוכמה היא לבדוק את כל מה שקורה בעולם המזון, לחבר את כל מה שקורה בעולם הטכנולוגי ואת כל מה שקורה בעולם התחבורה, ומתוך כל אלה להבין כיצד הפרמטרים בכל התחומים השפיעו על המגמה החדשה שצצה לפתע. לחברות עסקיות גדולות לוקח בדרך כלל יותר זמן להגיב, וזה בעצם האתגר”.
“אנחנו בשנים של בירור משמעויות עקב השינויים הטכנולוגיים. מצד אחד, יש אנשים שנוטים לחזור לחיים של פעם, לעשות טוב לאחרים. מנגד, אנחנו רואים את הכוח הגדול של הטכנולוגיה - כיצד היא משנה אותנו והופכת אותנו למנוכרים. אם מביטים על שני הצדדים האלה, נותרת השאלה איך אנחנו חיים בתוך הניגוד הזה. אני מתבוננת עליו כל הזמן וקוראת לו ‘העתיד של הסינתזה’, שמשמעותו סינתזה בין עולמות שאנחנו עוד בוחנים אותם, אבל טרם רואים את נקודת ההשקה. כרגע אנחנו כאן, נעים בין שני המנועים האלה”.
התרעות פיקוד העורף