בחינת המיזוג העלתה כי שוק הסלולר הוא שוק שבו הוטמעה התחרות והוא מאופיין בחסמי מעבר והתרחבות נמוכים, וכמות המעברים בין החברות השונות גבוהה ועומדת על כשני מיליון מעברים בשנה.
לפי הערכות, הרכישה נועדה לחזק את מעמדה של קבוצת סלקום, להגביר הדומיננטיות שלה, ואף לחסום ככל הנראה את המיזוג הצפוי בין חברות התקשורת הוט ופרטנר - שכן במשרד התקשורת יתקשו לאשר צמצום משמעותי כל כך במספר החברות בשוק הסלולר.
כזכור, מספר ימים קודם לכן דווח כי קבוצת "בזק" הגישה הצעה לחברת "אלקטרה", גורם השליטה ב"גולן", על סך 710 מיליון שקלים. אף על פי כן, בהנהלת "אלקטרה" העדיפו את העסקה עם סלקום, מתוך הערכה שאת העסקה עם סלקום יהיה קל יותר לאשר מבחינה רגולטורית. לפני כשלוש שנים נרכשה "גולן טלקום" על ידי קבוצת אלקטרה, בעסקה ששוויה הוערך אז ב-350 מיליון שקלים.
מנכ״ל סלקום אבי גבאי בירך אז על חתימת מזכר ההבנות לרכישת גולן, ומסר: "רכישת גולן תאפשר לסלקום לבצע השקעות משמעותיות בעולם התקשורת לטובת הציבור הישראלי. המצב הקשה ששורר בשנים האחרונות בשוק התקשורת מחייב פעולה שתחזק את סלקום ואת שוק התקשורת כולו. אני סבור שחיזוקה של סלקום, בעקבות הרכישה, תאפשר לנו לחזק את מעמדנו כשחקן תחרותי בשוק ותשרת בסופו של יום את כלל הצרכנים בישראל. סלקום וגולן, אשר חולקות רשת משותפת, הינן שותפות טבעיות ואני בטוח שהחיבור בין שתי החברות יניב סינרגיה שתתרום לתחרות".
הממונה על התחרות, מיכל הלפרין ציינה: "העובדה שבשנת 2020 ניתן לאשר מיזוג בין שתי חברות סלולר, מיזוג אותו חסמה רשות התחרות בשנת 2016 היא תוצאה של השינויים לטובה שחלו בשוק והטמעת דפוסי התנהגות תחרותית בו. מבנה השוק ורפורמות תחרותיות מוצלחות שקידם משרד התקשורת יצרו לצרכן הישראלי שוק תחרותי המציע לו מגוון הצעות במחירים שווים לכל נפש".
התרעות פיקוד העורף