התגית עשויה לתת מענה למגיפת הזיופים הגלובלית, הפוגעת בכל ענפי הייצור: תרופות, אלכוהול, חלקי חילוף לרכב, דרכונים ותעודות זהות, מצלמות ושטרות. כיום שוקדת קבוצתו של פרופ' שויער על פיתוח התקן שישולב בסמארטפון ויאפשר לכל אדם לוודא כי הפריט שבידו מקורי ואינו מזויף. במחקר השתתפו הדוקטורנט יואב בלאו, פרופ' יעל חנין ופרופ' אמיר בוג מבית הספר להנדסת חשמל, כולם באוניברסיטת תל אביב. המאמר התפרסם בכתב העת המוביל "Optics Express" במרץ 2020.
"במהלך השנים פותחו שיטות מגוונות להתמודד עם בעיית הזיופים, אך עד כה בהצלחה חלקית בלבד", מסביר פרופ' שויער, "זייפנים מתוחכמים מצליחים לחקות את מרבית אמצעי האימות הנפוצים, ואילו אמצעים משוכללים ואמינים יותר הם גם יקרים בהרבה, ולעתים דורשים מכשור ייעודי שאינו זמין לכל אחד. במעבדה שלי ביקשנו לפתח אמצעי אימות חכם, שאינו ניתן לזיוף, ועם זאת הוא זול ליישום ונגיש לציבור הרחב".
החוקרים התבססו על ידע בתחום הננוטכנולוגיה, ובייחוד על מערכים של ננו־מבנים. מערך כזה - שנקרא מטא־משטח ויכול להכיל מאות אלפי או מיליוני ננו־מבנים שגודלם פחות מאלפית המילימטר - עשוי לשמש כתגית אימות המוצמדת לפריט או לחלופין מוטבעת בו.
"כדי לממש מטא־משטח שיוצר דמות מסוימת, אנו נעזרים באלגוריתמים ייעודיים ומוכרים. לתוך אלגוריתם כזה מזינים מצד אחד את התמונה הרצויה, ומצד שני מערך אקראי של ננו־מבנים, והאלגוריתם משפר את המערך עד שהוא יוצר את הדמות המבוקשת. עד כאן הטכניקה מוכרת, ולמעשה זייפן חכם יכול לחקות אותה בקלות יחסית", מדגיש פרופ' שויער.
החידוש שלנו הוא בכך שייחסנו חשיבות לפרט נוסף, לתבנית אקראית של נקודות אור, שהיא חלק בלתי־נפרד מהדמות ההולוגרפית", הוא מוסיף, "החלטנו לבחון את תצורת נקודות האור, ולברר מה מקורה - כלומר מה קובע את מיקומן ואת עוצמתן של נקודות האור על גבי הדמות ההולוגרפית. גילינו שתצורת נקודות האור נקבעת על ידי תנאי ההתחלה - מערך אקראי של ננו־מבנים המוזן לתוך האלגוריתם בתחילת התהליך."משמעות הגילוי היא שכל תנאי התחלה מניב בסופו של דבר תבנית שונה וייחודית של נקודות אור. ומכיוון שתנאי ההתחלה הוא אקראי מעצם טבעו, ואי אפשר לשחזרו, גם תבנית נקודות האור שהוא יוצר משמשת כטביעת אצבע ייחודית, שאי אפשר לחקותה".
התרעות פיקוד העורף