הדיגיטל הוא המלך, כך אני מהרהר לעצמי כשאני חושב על הנוף התקשורתי בו אני מצוי כבר יותר מ-25 שנים, ואם הייתי זקוק להוכחה שאכן כך הוא המצב, באה הקורונה וחידדה עד מאוד את חשיבות השימוש בפלטפורמות הדיגיטליות, לא רק כדי להוליך מסר שיווקי, פרסומי, פוליטי או תכני אלא גם ברמת התפקוד. כך למשל תלמיד שיידע להשתמש בכלים דיגיטליים כדי לרכוש ידע, יוכל ללמוד ולהתפתח בתקופה שבה המסגרת הלימודית הופכת לקפסולה פיזית משולבת בערוצי למידה דיגיטליים. גם בקצה השני של קשת הגילים: סבים וסבתות, גמלאים שיידעו איך לתפעל פלטפורמות דיגיטליות (לא רק ברמת האוריינות הטכנולוגית הדרושה להפעלתם, אלא גם בהפנמת כללי השיח בערוצים האלה), יהיו קרובים יותר למשפחתם וחבריהם, בימים שבהם אנו מצווים על ריחוק חברתי.
שמבינים שתם העידן בו ניתן היה להסתפק בהכרות טובה עם הבראנז'ה: מי שלא יודע להכיר את קהלו דרך ערוצי התקשורת החדשים ומי שלא יודע להתאים את מסריו לכללים שמכתיבות הפלטפורמות האלה ולבנות לעצמו ערך מוסף בדיגיטל, יתקשה להוליך את הארגון שלו לעידן החדש, קל וחומר - לא יוכל להיות בעל ערך כנותן שירותים בתחום.
פתחנו עם השינויים שכופה עלינו העידן הזה, ועמם גם נסיים: כי אם יש הזדמנות אמיתית בימי הקורונה, שיימשכו ככל הנראה לפחות עד לקיץ הבא, הרי היא בזירוז תהליכים אישיים, מקצועיים וארגוניים, שמתגלים כקריטיים בימים שבהם שילוב בין עסקים, טכנולוגיה, שיווק ותקשורת, הופך חיוני לניהול ולפיתוח עסקי. וזה כמובן, לא רק חיוני אלא גם מרתק, כמו שמסכמת ד"ר שפירא: "בבית הספר למדעי המחשב מכשירים את הסטודנטים להבין מה קורה בתוך הקופסא השחורה ולכתוב תוכנות ואלגוריתמים. אנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו מה לדרוש מהם כך שיעניקו לנו כלים לנהל, לשווק ולהצליח".
התרעות פיקוד העורף