חוקרים באוניברסיטת תל אביב משתמשים בטכנולוגיה דומה לזו של חברות פייזר ומודרנה על מנת לאתר תאיים סרטניים ולנטרל אותם באמצעים גנטיים, מה שמעלה את סיכויי ההישרדות של חולי הסרטן.
"כשדיברנו לראשונה על טיפולים באמצעות הmRNA לפני כ-12 שנים, אנשים חשבו שמדובר במדע בדיוני", אמר פרופסור דן פאר, סגן נשיא מחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב. עוד הסביר פאר כי החוקרים פיתחו מערכת מבוססת ננו-חלקיקים המכוונת לתאים סרטניים ומשמידה אותם באמצעות מניפולציה גנטית.
הטכנולוגיה מאפשרת לחוקרים לשנות את רצפי הDNA ולשנות את תפקוד הגנים. "תאים סרטניים אחראים אחראים לריבוי תאים סרטניים", אמר פאר שהוסיף כי "אנחנו רוצים לחתוך את הגנים האלה, כדי שהם לא יהיו פעילים יותר והם יהרסו את התאים הסרטניים לנצח."
אך לדבריו, האתגר היה לספק את ה"מספריים "הללו לתאים הנכונים מבלי לגעת בתאים בריאים. אינך רוצה לערוך את הגנום של תא בריא ולהרוג אותו", המשיך פאר, שהסביר כיצד הטכנולוגיה עובדת: "לכן החוקרים הניחו את ה- mRNA בתוך מעטפה שומנית המכונה ליפיד והזריקו אותו באופן סיסטמי או מקומי לגידול. מערכת דמוית GPS מזהה את תאי הסרטן, פותחת אותם והורסת אותם".
בניסוי האחרון, החוקרים התמקדו בשני סוגי סרטן. גליובלסטומה, הסוג האגרסיבי ביותר של סרטן המוח ובסרטן השחלות הגרורתי, גורם המוות העיקרי בקרב נשים והסרטן הקטלני ביותר במערכת הרבייה הנשית. החוקרים הצליחו להדגים כיצד טיפול אחד בודד בטכנולוגיה שפיתחו, מכפיל את תוחלת החיים הממוצעת של עכברים עם גידולי הגליובלסטונה ושיפרה את סיכוי ההישרדות שלהם בכ-30%. במקביל, היא הגדילה את שיעור ההישרדות הכללי ב -80% אצל עכברים עם גידול השחלות הגרורתי.
"יש להדגיש כי לא מדובר בכימותרפיה. אין תופעות לוואי, ותא סרטן המטופל בדרך זו לעולם לא יחזור להיות פעיל. המספריים המולקולריים חותכים את ה- DNA של התא הסרטני, ובכך מנטרלים אותו ומונעים באופן קבוע שכפול", הסביר פאר.
"יש הרבה מהמשותף בין נגיף לסרטן מנקודת מבט אימונולוגית", הוסיף. "אפשרות אחת לעזור למערכת החיסונית להילחם בסרטן, היא 'לתכנת' אותה מחדש כדי לזהות חלבונים הקשורים לסרטן, מטרות שיכולות להבחין בין תאים בריאים לתאים סרטניים. לפיכך, תוכל לתת לגופך את המידע הגנטי המקודד ל'חלבוני סרטן',אלה, כדי לעורר את מערכת החיסון לתקוף את תאי הסרטן."
התרעות פיקוד העורף