"זה היה די במפתיע", מודה פרופ’ דניאל בלומברג, סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שמונה שלשום ליו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. “אני לא יכול להגיד שלא שוחחו איתי קודם לגבי זה, אבל זה מאוד מרגש, מעניין, מרתק ומאתגר כאחד. העובדה ששרת המדע אורית פרקש הכהן ממנה מישהו שהוא תושב באר שבע לתפקיד הזה, ולא ממדינת תל אביב, היא גם אמירה משמעותית של שרת המדע לגבי ההבנה שתעשיית המדע והחלל מתפתחת גם באזורים אחרים בארץ".
בלומברג יהיה השלישי לכהן בתפקיד זה מאז הקמת הסוכנות, והוא יחליף את אל"מ (במיל’) יצחק בן ישראל, שכיהן בתפקיד ב־17 השנים האחרונות. מינויו נעשה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא, הקובעת כי יו"ר סוכנות החלל הישראלית נדרש להיות מדען בעל מוניטין בתחום החלל.
פרופ' בלומברג, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אריזונה בתחום של גיאולוגיה פלנטרית, הוא מדען בעל שם עולמי בתחום החלל ושותף פעיל במשימות של נאס"א; הוביל את הצוות של אוניברסיטת בן־גוריון שפיתח את הננו־לווין BGUSAT בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית ועומד בראש המעבדה לחישה מרחוק והדמיות פלנטריות באוניברסיטת בן־גוריון. במסגרת עבודתו השתתף בטיסות הניסוי של נאס"א, וכחבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה קידם מחקרים ופרויקטים בינלאומיים בתחומי מומחיותו.
"זה מעיד על חשיבות התשתית המחקרית בעולם החלל. מעבר לזה, אתה חייב שיהיה לך עניין בתחום החלל, הבנה, ואני חושב ששלושתנו גם עסקנו בנושאים שלטוניים־ממשלתיים ומבינים את התהליכים המדיניים במדינה. המטרה היא לעזור לסוכנות למצב את עצמה ולשמור על מעמדה הלאומי והבינלאומי".
בגודל קרטון חלב
הוא נולד וגדל בתל אביב ועבר בתקופת התיכון להתגורר בירוחם. ב־20 השנים האחרונות הוא גר בבאר שבע. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בשריון, ואחרי שחרורו פנה ללימודים אקדמיים. “החיבור בין עולמות מדעי הטבע והסביבה לבין ההנדסה הפרקטית קסם לי, ולכן בחרתי לעסוק בכך", הוא אומר.
מבט למקום רחוק
סוכנות החלל הישראלית, שהוקמה בשנת 1983, שמה לעצמה למטרה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל. עד כה יצאו מטעמה שני אסטרונאוטים ישראלים לחלל: האחד, אל"מ אילן רמון ז"ל שנספה יחד עם כל צוות מעבורת החלל קולומביה שהתפרקה בכניסה לאטמוספירה בפברואר 2003; והשני הוא איש העסקים איתן סטיבה, שבאפריל האחרון טס במימונו כתייר חלל בחללית “דרגון 2" וביצע בחלל כמה ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראליים.
“ישראל מאוד מוערכת מבחינה מדעית בעולם, גם בעולם החלל אבל לא רק", אומר פרופ' בלומברג. “יש סקרנות בעולם לגבי תעשיית החלל הישראלית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא חידשנו יותר מדי דברים בהקשר למה שמכונה ‘ניו ספייס’ (החלל החדש) שכולל את כל נושא הלוויינים הזעירים. אנחנו עוסקים בזה בארץ, אבל לא מספיק, ואנחנו יכולים לעסוק בזה יותר. עשינו מהלך אחד בארץ מטעם גוף פרטי – השיגור לירח שהיה הישג מאוד גדול.
"בפעם הראשונה בעולם עמותה פרטית הצליחה להרים שיגור חללית לירח (‘בראשית’). זה הישג גדול, ואנחנו צריכים למנף את מה שהיה שם. יש לנו אתגרים רבים במיצוב מעמדה של סוכנות החלל בחברה הישראלית וגם בשוק הפרטי. אנחנו צריכים להראות כמה היכולות שקיימות במדינת ישראל יכולות להשפיע על השוק בארץ. אז יש לנו אתגרים לא מבוטלים, אבל מאוד מעריכים את ישראל בעולם. צריך להבין שאין הרבה מדינות בעולם שיש להן נגישות מלאה לחלל, ומדינת ישראל היא אחת מאלה שיש להן. זה הישג עצום, אבל אנחנו צריכים למנף את זה למקומות חדשים".
"ההישגים שלנו בשנים האחרונות הם קודם כל ביכולות התצפית. פיתחנו מערכות חדשניות לתצפית על כדור הארץ, פיתחנו מערכות של עיבוד הנתונים וגם פיתחנו תעשייה שלמה שמשתמשת בנתונים. ההישג האחרון היה ‘בראשית’, כמה שהוא היה אסון צורם בנחיתה – הגענו לירח. זה הישג לא מבוטל והרבה בזכות קבוצה של חבר’ה צעירים שהם משוגעים לדבר".
"השני הוא ההוזלה של עלויות הגישה לחלל, כלומר אנחנו יודעים לבנות היום לוויינים הרבה יותר קטנים וזולים, ועלויות השיגור הוזלו מאוד; השלישי קשור לחשיבות החלל בחיי היומיום שלנו: כל הנושא של תקשורת לוויינית וצילום הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים השגרתיים שלנו. למשל, השימוש ב־GPS. שלושת הווקטורים האלה משנים את המשחק ויוצרים אתגר מאוד גדול לסוכנות החלל, כי סוכנות החלל היא סוכנות אזרחית, ובמובן הזה אנחנו רוצים לחזק ולפתח את תעשיית החלל האזרחית במדינת ישראל, לקדם את תחום המחקר בעולמות החלל ולטפח כוח אדם, הון אנושי, עבור תעשיית החלל ובאמצעות העיסוק בחלל.
"מדינת ישראל ידעה למנף את הסייבר לצרכים ביטחוניים ולהפוך אותו לתעשייה צומחת, יצרנית ויצואנית, ואגב הייתי מאוד מעורב בדברים הללו. גם בחלל אנחנו צריכים להיות מסוגלים לקחת את היכולות והחוזקות שלנו בחלל ולייצר אקוסיסטם שיספק מקומות עבודה חדשים לצעירים. מדינת ישראל עשתה במשך השנים דברים עצומים במדע, ובחלל יש לנו יכולת לעשות עוד הרבה. לכן צריך להעצים את התשתית המחקרית האקדמית בישראל. חסרים לנו במדינת ישראל אלפי עובדים בתעשיית ההייטק.
"החלל מדליק ומאתגר, ואם ניתן לסטודנטים צעירים במהלך הלימודים לעסוק בנושא החלל, הם יגיעו למקומות מדהימים בעולם ההייטק. יש להכשיר דור צעיר של מהנדסים לתעשיית החלל. זו תעשייה עוצמתית, ולחבר’ה הצעירים יש רעיונות מדהימים והם יכולים לחדש את התעשייה הזו בארץ. כך שיש פה אתגרים לא מבוטלים, ואני חושב שבהם הסוכנות צריכה לעסוק".
התרעות פיקוד העורף