לאחר מכן הכניסו שישה סוגי בקטריות ופטריות שנמצאות על כדור הארץ לסביבת פני השטח המדומה של מאדים, כשהם תוקפים אותם עם פרוטונים או קרני גמא כדי לדמות את קרינת החלל. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת "אסטרוביולוגיה", העלו כי בקטריה הידועה בכינוי "קונאן הבקטריום" מסוגלת לשרוד 280 מיליון שנה בעומק של עשרה מטרים מתחת לפני השטח, בניגוד להערכות הקיימות כי היא הייתה יכולה לשרוד רק 1.2 מיליון שנה.
המדענים גם הגיעו למסקנה כי כאשר הבקטריה מיובשת, קפואה וקבורה עמוק באדמת מאדים היא עשויה לשרוד 140 אלף יחידות קרינה, פי 28 אלף מרמת החשיפה שמסוגלת להרוג בן אדם. הממצאים מדגישים את חשיבות איסוף הדגימות ממאדים והבאתם לכדור הארץ כדי לנסות ולאתר את הבקטריה משום שאם תתגלה היא תאפשר למדענים לחקור כיצד החיים התפתחו על הכוכב בעת שהיו בו מים זורמים.
משימה עתידית של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית אמורה לשגר חללית למאדים כדי להביא לכדור הארץ את הדגימות שאוספת הגשושית פרסוורנס הנמצאת כעת על הכוכב. עם זאת, החוקרים גם התריעו מפני סכנה של זיהום מאדים על ידי אסטרונאוטים עתידיים העלולים להעביר בקטריות מכדור הארץ. "הגענו למסקנה שזיהום יבשתי על מאדים יהיה קבוע, לאורך פרקי זמן של אלפי שנים", אמר אחד ממחברי המחקר, פרופ' בריאן הופמן מאוניברסיטת נורת' ווסטרן, "באופן דומה, אם חיידקים התפתחו על מאדים, הם עלולים לשרוד עד ימינו. המשמעות היא שהחזרת דגימות עלולה לזהם את כדור הארץ".
התרעות פיקוד העורף