יעקב אגמון, איש התאטרון והרדיו שנפטר אתמול, מובא כעת (חמישי) למנוחות בקיבוץ שפיים. אגמון שימש כמפיק ובמאי תאטרון, ובמקביל הגיש תכניות שונות ברדיו ובטלוויזיה. הוא מזוהה במיוחד עם התכנית "שאלות אישיות" בגלי צה"ל, אותה הגיש ברצף מ-1968 עד מותו.
למעלה מ-100 בני משפחה, חברים ומוקירים הגיעו לבית העלמין בשפיים ללוות את יעקב אגמון בדרכו האחרונה. בין המלווים רעייתו גילה אלמגור, יהורם גאון, רבקה מיכאלי, ריקי גל, נועם סמל, צדי צרפתי, יעל דן, רינו צרור, רני והילה רהב וכן יעל בר זוהר וגיא זוארץ.
איש התאטרון הלל מיטלפונקט מנחה את טקס הלוויה: "נפרדים מאחד מענקי התרבות שהמדינה הזו ידעה. בשם אנשי התרבות והאומנות אנו מוקירים ומודים לך על כל מה שעשית למען התרבות והמדינה".
רעייתו, השחקנית גילה אלמגור, ספדה לו ואמרה: "יענקלה אהוב נפשי. הקורונה הארורה השאירה כל כל הרבה מאוהביך בבית. קישרנו עם מכתבי אהבה. כל כך הרבה מכתבי אהבה. אתה סיבת חיי, הענקת לי חיים, תמיד הצחקת אותי, תמשיך להצחיק אותי. איזה חיים נפלאים הענקת לי. שנינו הגענו ללא אב. שנינו היינו יתומים. אהוב שלי, אני כל כך אסירת צודה על כל רגע, כל יום. חברים יחכו לך עם כוסית. בבית לא נתתי לו לשתות יין. יש לנו עוד הרבה מה להציל במדינה הזו שפעם הייתה נהדרת".
גיא זוארץ ספד לו: "הסיפור שלנו עם יענקלה התחיל לפני הרבה שנים כבחור צעיר שהגיע אחרי הצבא. יעלי ואני חייבים לך יענקלה תודה ענקית. רציתי לשחק בתפקיד הראשי במרי לו וזה לא הלך. אחרי שנתיים הוא קרא לי והציע תפקיד אחר. לא רציתי, ואז יענקלה אמר: שחקן צריך להיות על הבמה וזה מה שאני אומר גם. הסכמתי, הכרתי את יעלי והקמנו משפחה".
איש התאטרון אילן רונן ספד: "האיש הכי צעיר שהכרתי נמצא כאן מולי. שברת את כל הסטראוטיפים - החל מרוח הנעורים והיכולת לטפל בכל כך הרבה נושאים בעת ובעונה אחת. היית רב גוני. אחרי שניהלת את הקאמרי ובית לסין ניהלת את פסטיבל עכו. הכרתי אותך כשניהלת את הבימה. תמיד היית צעיר ברוחך וחשבתי לקחת אותך לקבוצת הצעירים. המסר של יענקלה - תשמרו על התרבות. תמיד נאבק למען התרבות. המורשת שלך עוצמתית וחזקה".
עמליה, אחייניתו של אגמון אמרה: "לכל אחד מהנוכחים כאן יש את היענקלה שלו. לי יש את יענקלה שלי. הם היו שני אחים ואחות ותמיד היה מעניין בחברתם. חייו של יענקלה היו מלאי עשייה והכל בכוונה להשפיע ולשנות. יענקלה היה המנטור שלי מגיל חמש, וכשהתגלה סרטן אצל אחי, יענקלה טיפל בו. ליענקלה היה אוסף בובות מכל העולם. כשהיינו באיטליה המוכרת שאלה בשביל מי הבובה ועניתי - בשבילו. היית החולם, הממציא בכל פינה בארץ".
הזמר אוהד חיטמן פנה לגילה אלמגור: " לפני שנה באתם אלינו לארוחת צהריים וראיתי אותך ויענקלה מחובקים, יד ביד. האהבה שלכם נתנה השראה. יענקל'ה היה אדם מדהים, תמיד בגובה העיניים".
חבר ותיק ספד לאגמון: "את יענקלה אני חווה כמעט 80 שנה. אנו מעורבים זה בזה בכל חוויה מחוננת". סופי, נכדתו של אגמון הוסיפה: "כבר כשהייתי ילדה הערצתי את סבא. אתמול נפרדתי מהגיבור שלי. סבא שלי ואני היינו בלתי נפרדים. הלב שלי שבור, הלב שלי מדמם. עזב אותנו בשקט כמו שהיה בחייו - שקט ומשמעותי".
מוקדם יותר הבוקר שוחחה גילה אלמגור עם סיון כהן בתכניתה ב-103FM וסיפרה על האבדן.
לצערו של יענקלה אגמון האיש שבמשך שנים ארוכות, למי שלא יודע, החזק בתיאטרון הישראלי כאב לו מאוד. החודשים האחרונים היו קשים לו מאוד.
"נכון, ברגע שהוא הבין מה עושים לתרבות, את הבוז, לזרוק את התרבות כאילו הייתה סרח עודף. אף אחד לא מעלה על דעתו שצריך להרים את התרבות דווקא בימים קשים כי אין כמו תרבות שמחזקת לאורך כל השנים, גם במלחמות, תמיד יצא עם תוכניות חדשות, לשטח לראיין, עשה הצגות שהיו רלוונטיות".
אומרים ששחקן ובטח שחקנית כמוך טוטלית וכל כך הרבה שנים ומוצלחת, את החמצן שלו שואב מהבמה. מה זה בשבילך לשבת בבית כל כך הרבה זמן.
"הכול קטן עליי, אני איבדתי את יעקב אגמון זה יותר מהבמה, איבדתי חלק מהחיים שלי. קשה לא לעבוד כמעט שנה, בטח קשה מאוד אבל היום הזה? אני מוכנה שיגידו לי שאני לא אעבוד ויחזירו לי אותו".
ממה הוא נפטר?
"מדלקת ריאות קשה".
אין קשר לקורונה.
"לא, אין קשר לקורונה".
יש לך מסר שחשוב לך להעביר?
"אני רוצה להגיד, שהיה איש, יעקב אגמון, איננו עוד אבל הוא משאיר פה מורשת של סגידה לתרבות, אכפתיות לתרבות, על כל המגזרים שלה – מחול, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, רדיו, ידו הייתה בכול. אני חושבת שאם אני יכולה להגיד שאני רוצה להמשיך את המורשת שלו ואני יודעת שנמשיך את המורשת שלו".