טרנר לא נראה אז כמי שכיוון את הגאי מטוסו העירוני לנחיתה אחרונה. הלו"ז שלו באותו יום היה מלא למדי וכלל חנוכת מרכז העצמה חינוכית לנוער, דיון במכבי-אש, חנוכת בית הוספיס ואירוע בעירו של איפ"א, ארגון השוטרים הבינלאומי, שהוא היה 15 שנה נשיאו מאז שסיים למלא את תפקיד המפכ"ל. "ממשיכים כרגיל", טען טרנר, כשחיוך דקיק בצבץ מבעד לשפמו הכסוף. "אני עושה את תפקידי עד הסוף".
טרנר היה נסער למדי. "אין סיבה עניינית למה שקרה בבחירות", אמר. "איש לא יטען שכשלתי בתפקידי וסקר של מינה צמח העלה שאהדת התושבים כלפיי נותרה כשהייתה. ואם היו רינונים על מצב בריאותי, הרי הייתה לי פריצת דיסק. חוץ ממנה, הכל בסדר".
טרנר נולד ב-35' להוריו, ממייסדי כפר-יונה. לדבריו, לא חלם להיות טייס, גם לא ראש-עיר. "בעקבות מורה מצוין להיסטוריה ולגיאוגרפיה שהיה לנו, חשבתי להיות מורה", חשף. "לטיס הגעתי במקרה, בהשפעת חבר בבקו"ם, שהיה משוגע לטיס. אגב, ל-32 שנותיי בחיל האוויר הייתה פתיחה לא כל-כך מוצלחת. כעת, מותר לגלות שהודחתי מקורס הטיס. הייתי אז ילדון, שהשתעשע בחיקויים ובליצנויות. אמרו לי שאם אתבגר, שאחזור לקורס הבא. אז חזרתי ונשארתי".
כטייס-קרב ביצע טרנר מעל 300 גיחות מבצעיות מעבר לקווי האויב. הוא פיקד על טייסות-קרב בשלום ובמלחמות, היה ראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר, מפקד בסיס חצרים, ראש להק כוח-אדם בדרגת תת-אלוף, המפכ"ל העשירי של משטרת ישראל וראש העיר השביעי של באר-שבע. בתפקידו במשטרה כמינוי של השר חיים ברלב הוא הקים, בין השאר, את משטרת התנועה הארצית ואת יחידת המסתערבים "הגדעונים".
מבין השרים שמעליו טרנר לא הסתדר עם משה שחל, כשה"פיצוץ" ביניהם נסב סביב חקירת אריה דרעי. היה זה נסים זווילי, ידידו, שהמליץ לו ללכת על ראשות העיר באר-שבע. ברם, בטרם הגיע לכך, הקים את מוזיאון חיל האוויר בחצרים. "היו לי שם שנים מאושרות", ציין.
לא רבים ידעו שתחביבו של טרנר, מי שהיה אב לשני טייסי-קרב, היה ארכיאולוגיה. "אני אוהב להסתובב בתילים עתיקים ולחפש מציאות", העיד על עצמו. "אבל בניגוד למשה דיין, אני לא חופר בהם".
התרעות פיקוד העורף