אוהד חיטמן מקבל מדי יום עשרות טקסטים והצעות לפרויקטים, אך נוהג לסרב להם מפאת קוצר זמן. אלא שפגישה מקרית לפני כעשור עם הסופר, המשורר ואיש הנדל”ן דודיק הלפרין (75) הסתיימה אחרת. “הכרתי את דודיק דרך חבר משותף, והוא הציע לי להסתכל על הטקסטים שלו”, אומר חיטמן. “בהתחלה הייתי די סקפטי כי כל הזמן שולחים לי טקסטים, אבל אז ראיתי שהבנאדם כותב שנסונים. השתעשעתי עם זה והלחנתי שני טקסטים. בדיעבד לאלבום הזה הלחינו שירים גם שלמה גרוניך, יוני רכטר וחנן בן ארי”.
אותו אלבום, “סודותיי בשירים” (2016), היה רק הסיפתח לשיתוף הפעולה בין השניים. לפני שלוש שנים וחצי הלפרין הביא לחיטמן את ספרו החדש “לעוף עם סבא על ענן”. “בהתחלה תהיתי מה לי ולספר הזה כי מה לי ולסבאות, זה לא אמור לעניין אותי”, מספר חיטמן. “אבל מה שקנה אותי זה שהחוויות של ילדים עם ההורים שונות מהחוויות שלהם עם סבא וסבתא. אצל סבא וסבתא אפשר להשתחרר, להשתטות, לאכול יותר מתוקים. היו בספר טקסטים לחינים, מקצבים ברורים וחריזה מושלמת. הלחנתי 14 שירים. לאחר מכן רתמתי את אמיר לקנר, שהוא בעיניי אחד המוזיקאים המוכשרים בישראל, והוא עיבד והפיק את זה מוזיקלית. דודיק אפשר לנו ללכת עם הפנטזיות עד הסוף. להפתעתנו, כל זמר שפנינו אליו – הסכים להצטרף למסע”.
באלבום החדש “לשוט עם סבא על ענן” (בניגוד לספר שנקרא “לעוף עם סבא על ענן”) שרים, מלבד חיטמן, שלל אמנים, בהם טלי אורן, חני נחמיאס, דרור קרן, מאיה אברהם ודיאנה גולבי. “אין באלבום שום גימיקים, אלא אלו שירים ברמה גבוהה, האלבום עשוי טוב, בלי שום פשרות, וכל שיר הוא מלאכת מחשבת כדי להשפיע על רגשות הילדים”, מציין חיטמן. “בימים אלה אני עובר בעצמי חוויה מול הילדים שלי עם מדריכת הורים על המקום החשוב בחיים שיש לסבא וסבתא, וזה נושא שלא מדברים עליו כל כך”.
“אני סבא 24 שנים ולפני שנולדה הנכדה הבכורה שלי לא כתבתי כלום”, מציין דודיק הלפרין. “הבאתי את הספר לאוהד, ואחרי שבועיים הוא צלצל אליי ואמר: ‘אני מלחין את הספר’. הוא שלח לי סקיצות והתרגשתי בכל פעם מחדש. ראיתי שהוא מתחבר לעניין כאילו שכתבתי את זה בשבילו. אני מאוד מחובר לנכדים שלי. אני תמיד נוהג לחלום בעיניים פקוחות”.
מה אין בעולם
חיטמן, שבחודש הבא יחגוג 46, הוא זמר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, מחזאי ושחקן, זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2015. לאורך הקריירה הוא הוציא ארבעה אלבומי סולו, עבד עם מיטב אמני ישראל, יצר מוזיקה להצגות רבות וכן כתב מחזות. בימים אלה מוצג המחזה פרי עטו “השנה היפה בחיי” בתיאטרון חיפה ובתיאטרון הבימה בכיכובם של לי בירן, רוני דלומי, מיקי קם, אורנה דץ ועוד, ובבימויו של משה קפטן. המחזה מגולל את סיפורו של זוג צעיר המתמודד עם המעבר מחיי רווקות לשגרה המאתגרת של ההורות.
“לפני שלוש שנים השתעשעתי בבית צבי, שם אני מלמד, עם הרעיון של לכתוב נאמברים מחיי הורים צעירים”, הוא מספר. “זה היה אחרי השנה הראשונה שלי כהורה, שבה לא ממש תפקדתי כי הייתי בסוג של דיכאון אחרי לידה. כחלק מהתרפיה, הייתי צריך להתחיל לכתוב על החוויות האלה. בתקופת הקורונה ביקרה אותי מנכ”לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי, שאמרה לי: ‘אוהד, עלית על משהו. מה שקורה בזוגיות בשנה הראשונה של הורות - זה נושא שלא מדברים עליו’. יש במחזה ארבע דמויות של הורים שאני נמצא בארבעתן”.
אחד הזוגות במחזה הם הומוסקסואלים שמגדלים תאומים. “ברור שזה מבוסס על שנינו (בן זוגו הוא רן הרוש – ד”פ), כמובן בדרך מוגזמת ומופרעת”, אומר חיטמן. “האג’נדה שלי היא לא להראות סיפור הומואי, אלא להראות אותם כמו כל משפחה נורמלית. קפטן ואני לא ניסינו לייצר שלאגר ישראלי מובהק, אלא ניסינו להסתכל מה אין בעולם, ומה שאין זה מחזמר שבו יש זוג הורים גייז, והוא עוסק גם בנושאים של אין־אונות, בגידות, יחסים פתוחים, גיוונים במיטה וכו’. יצרנו תקדים. הביקורות מהממות, ובעדינות רבה אומר לך שהבימה ותיאטרון חיפה זו לא התחנה הסופית של המחזמר”.
בימים אלה חיטמן עובד על חמישה מחזות זמר בו־זמנית, מעלה את המופע “חיטמן שר חיטמן”, המופע “חשבנו שיהיה רומנטי” עם יואב גינאי וכן את המופע “אגדה של פסנתר”. כמו כן, הוא עובד על מחזמר לילדים שמבוסס על החוויות שלו עם בנו. מעבר לכך, הוא ראש תוכנית מחזות זמר ברימון. “אני במקום בקריירה שלי שאני מרגיש הכי טוב ושלם עם עצמי כשאני עם המשפחה שלי ועם התלמידים שלי”, הוא אומר. “אני יודע מה ארצה שיהיה כתוב על הקבר שלי כשאמות: ‘מורה דרך’. זה בעיניי הדבר הכי חשוב”.
העם יותר חכם
חיטמן והרוש נישאו לפני עשור, והשניים הורים לזוג תאומים, אוה וברי, אוטוטו בני 8, שנולדו בנפאל בהליך פונדקאות. סיפור היכרותם והפיכתם להורים תועד ב־2021 בסרטה הדוקומנטרי של מירי פרלמן, “רן ואוהדי”. “היחס של רן ושלי לאם הפונדקאית מדהים ולא הפסקנו להודות לה”, אומר חיטמן. “מרגע שיצא הסרט והסיפור של רן ושלי, אני יודע שיש לפחות 40 זוגות גייז שיצאו להליך פונדקאות. אני מקבל מכתבים מהומואים ולסביות בארון וגם מחרדים. כשחרדי כותב לי שבזכות הסיפור של רן ושלי הוא לא רוצה להתאבד, זה עושה משהו”.
"אני לא בא לחנך את הקהל. אבל כשקהל יושב בתיאטרון הלאומי ורואה זוג גייז, אז הוא מבין שהומואים זה לא רק מצעד גאווה ומשאיות. אנחנו נותנים לילדים שלנו את הכל. אנחנו אוהבים את הארץ לא פחות מאנשים אחרים. אנשים לא יודעים לאכול אותי כי אני לא גזען, אני אשכנזי שנשוי למזרחי, ואני גם לא שמאלני. כולנו נולדנו בארץ הזאת. אני לא חושב שיש פה צד צודק. אני חושב שיש פה צד שהיה מקופח הרבה שנים והוא מתפוצץ על דברים מסוימים. יש פה פוליטיקאים שמרעילים את השטח, אבל בסופו של דבר העם הזה יותר חכם מהמנהיגים”.
חיטמן התמודד בעבר פעמיים עם מחלת הסרטן, כמו גם עם אירועי לב. “להגיד לך שאני אדם רגוע ושליו? בכלל לא”, הוא אומר. “אני חי עם סטרס תמידי, אבל אני מודע לזה ואני לוקח את הסטרס הזה למקומות של יצירה. אני חי עם חרדות תמידיות”.
התרעות פיקוד העורף