דורון פישלר, “אני יכול להסביר", כנרת זמורה דביר, 192 עמ׳

כסף לא יכול לקנות אושר, אבל הוא יכול לקנות פיצה, וזה די אותו הדבר. הפתגם הידוע הזה (כפי שהוא מוגדר פה, ובדומה לכתובת הגרפיטי שנתקלתי בה פעם: כסף לא יכול לקנות עוני), עשוי לשמש כדוגמה זריזה לסוג החן והקסם של המדריך למבקר בכדור הארץ שיצר דורון פישלר, ושמבוסס על אחד העקרונות היחידים בספר ובעולם שעליהם אין ויכוח: שום דבר שבני האדם, המאכלסים את כוכב הלכת הזה, עושים - אינו הגיוני.

כפי שמפרט גב העטיפה: הם אוכלים במודע דברים שמזיקים להם (שלא לומר מכניסים לגופם בששון רעלים של ממש), הם מנסים להשיג באובססיביות חפצים שאינם קיימים במציאות.

הם חיים על פי עקרונות מוסר ברורים וקשיחים, אבל לא מצליחים להסכים ביניהם מהם העקרונות האלה. הם סופרים כמעט הכל בכפולות של 10, אבל מונים את הזמן בכפולות של 7, 24, 60, או 365 ורבע. ובקיצור, “על פי כל הערכה אובייקטיבית, הם מוזרים מאוד".

פישלר מנסה להסביר מדוע בני האדם מתנהגים כמו שהם מתנהגים. וזה מאלף ומצחיק ומדכא (תכף נסביר) ושוב מצחיק (“הפגיעה הבריאותית שנגרמת ממפגש אופייני עם צ'יזבורגר אומנם קטנה בהרבה מזו שנובעת ממפגש עם נמר, אבל היא בהחלט קיימת ומצטברת ככל שפגשתם יותר צ'יזבורגרים"), ובסופו של דבר, כמו תמיד אצל בני האדם, מעורר רצון לדחוס עוד קצת רעל לגוף (גלידה?) וללכת לישון על זה, או סתם לנוח.

“כשבן אדם אחד אומר לאחר משהו בסגנון, 'את כל כך מתוקה', הכוונה היא בעצם 'את מעניקה לי הרגשה שמזכירה אכילת מזון עשיר בפחמימות קצרות שרשרת שאותם גופי יכול לפרק לגלוקוז ובכך לקבל אנרגיה זמינה אשר תאפשר למוחי לעבוד ביעילות שיא', רק בניסוח קצת יותר רומנטי".

בני אדם, מסביר פישלר אפרופו המצאת השפה, הם היצורים התבוניים היחידים בטבע שמסוגלים להבין משפט כמו: יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן.

“אין שום צירוף של הבעות פנים, נהמות או פלוצים שיכול להעביר אפילו חלקיק מהמורכבות הזו. תוכלו לומר: ביג דיל, אז אנחנו יכולים לדבר. צ'יטה יכולה לרוץ במהירות 120 קמ"ש; צבים יכולים לחיות 300 שנה; האיגואנית המקרינה יכולה להשפריץ סילון דם מתוך העין למרחק של מטר וחצי כדי להרתיע טורפים; בני אדם יכולים לספר זה לזה מה קרה ליונתן. זה אולי לא נשמע כמו גיים-צ'יינג'ר, אבל ההמצאה הזאת היא הדבר שהופך את בני האדם לבעלי עוצמה והשפעה גדולה יותר מכל מין אחר שחי אי פעם על פני כדור הארץ, כולל הטירנוזאורוס-רקס והיתוש".

וכאן מגיע החלק המדכא. “בני אדם", כותב פישלר, “הם, בהכללה גסה, די בסדר. אם תעזבו אותם לנפשם רובם יעדיפו לעסוק בענייניהם הפרטיים, כמו לרעות צאן או לראות טלוויזיה, ולא יטריחו את עצמם בעניינים מסובכים ומעייפים כמו רדיפה דתית או רצח עם".

"אבל המלכים ויתר המנהיגים שלהם אינם כאלה. הם מתבררים לעיתים קרובות כאנשים לא משהו: טיפשים, מגלומניים, אכזריים, חסרי רחמים, אנוכיים או צירוף דוחה כלשהו של שתיים או יותר מבין התכונות האלה".

"מנהיגים הם אנשים רבי השפעה - זה חלק מהגדרת התפקיד - ולכן הם נוטים לגרור אחריהם מדינות ועמים שלמים. מנהיגים גרועים הם אחד הגורמים הגדולים ביותר לסבל אנושי במהלך ההיסטוריה, לצד שיטפונות ויתושים".

הדיכאון מתגבר כשפישלר מזכיר ששמה הרשמי של קוריאה הצפונית הוא “הדמוקרטיה העממית של קוריאה", אף על פי שאין בה שום דבר דמוקרטי ויש בה שליט יחיד ומוחלט ששלטונו עובר בירושה.

מי שחי במדינות שעדיין נחשבות דמוקרטיות, אבל מרגיש שהן הופכות לנגד עיניו ותחת רגליו לדיקטטורות מובהקות, יתקשה למצוא נחמה בחלקים בספר שמתארים את האופן שבו בני האדם נוטים לבחור (לא תמיד, ובכל זאת) את האנשים שראויים הכי פחות לשלוט עליהם ולעצב את עולמם.

לא היינו מעוניינים שאדם ללא רישיון טיס, או לכל הפחות יכולת להטיס מטוס, יטיס את המטוס שבו אנחנו טסים, אבל הפלא ופלא, זה בדיוק מה שאנחנו עושים. שוב ושוב.

"חלק מתושבי הארץ הם מלכים, אבל רובם לא. דרך טובה לבדוק אם אתה מלך היא לגשת לאדם אחר ולפקוד עליו לעשות משהו - למשל, לצחצח לך את הנעליים, או לבנות פירמידה. אם האיש אומר בתגובה, 'כן, אדוני המלך' ועושה את מה שביקשת ממנו - ייתכן שאתה מלך. אם הוא אומר, 'סליחה? תעשה את זה בעצמך', או מכניס לך אגרוף בפנים - אתה ככל הנראה לא מלך".

ההומור הפיקחי וטוב הלב של פישלר - האלטרנטיבה ההפוכה והמבורכת ליובל נח הררי ודומיו - יכול לרכך מעט את חשיפת הצדדים הטרגיים של האנושות, ועל כך, ולא רק על עושר הנתונים וההסברים, יש להכיר לו תודה.

דאגלס אדמס, מחבר “מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ולבטח אחד מאבותיו הרוחניים של פישלר, היה גאה בו. מפתה אפילו להצטרף למדינת פישלנד שעל הקמתה הצהיר בפרהסיה ובקול רם, אף שטרם זכתה להכרה בינלאומית.

“האמת שלפישלנד גם אין כוח צבאי כדי לגרש פולשים. ובכל זאת, הרפובליקה של פישלנד מקבלת כאזרח כל אדם המסכים לקיים את חוקת המדינה: א. על כל אזרח ואזרחית בפישלנד לצחצח שיניים מדי יום; ב. על כל אזרח ואזרחית לאכול מדי יום בננה, אלא אם לא בא להם; ג. אל תהיו מניאקים". אוטופיה עכשיו! 

"אני יכול להסביר": על יונתן הקטן והחידה הגדולה של האנושות

ספרו של דורון פישלר הוא מדריך שנון למבקר בכדור הארץ, עם דרישת שלום מדכדכת מקוריאה הצפונית