מבלי לתכנן מראש, נהיה הסופר וההיסטוריון מוטי זעירא ביוגרף. לאחר שבין הספרים שכתב היו הביוגרפיות של אהרן שידלובסקי, יהושע ברנדשטטר ודוד מלץ, כשראה כי טוב, נסחף בתריסר השנים האחרונות לכתיבת הביוגרפיות של שבעה יוצרים, כשהאחרונה ביניהן "אישה על הנייר", הביוגרפיה של הסופרת והמחזאית נאוה סמל, הופיעה בימים אלה בהוצאת "מטר".
"כשבעלה, נעם סמל, הציע לי לכתוב עליה, ישר אמרתי 'כן' מתוך הערכה לפועלה, גם כבת הדור השני לשואה", מספר ד"ר מוטי זעירא. "ה'כן' הזה הוליך אותי למסע מרתק בעקבות האשה הזאת".
זעירא, 69, נטול קשר משפחתי למלחין מרדכי זעירא, נולד וגדל בחיפה, העיר שבאוניברסיטה שבה עשה את הדוקטורט שלו. זעירא הינו היסטוריון חוקר תרבות, שעד צאתו לגמלאות לפני שנה וחצי עמד בראש מרכז חינוכי-רעיוני שהקים באורנים. הוא מופיע בערבי זמר עברי, בעיקר עם מיטל טרבלסי וכמי שעוסק גם בעריכת טקסי-חיים הוא חיתן לא מעט זוגות. זעירא, הנשוי לסמדר, אב לשלושה וסב לחמישה נכדים, חי בקיבוץ גבת-חיים איחוד.
הוא פתח את סדרת הביוגרפיות שבהן סיפורי-חיים של יוצרים בספר "כמו קול של הלב", שהוציא ב-2013 בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ובו סיפורו של דוד זהבי, המלחין הצנוע מנען: "דוד זהבי היה המלחין הצבר הראשון וקיבוצניק עד שורשי שערותיו, שהעבודה הייתה אצלו במקום הראשון כמי שעבד בחשמלייה של הקיבוץ שלו. ככל ששיריו כמו 'הליכה לקיסריה', 'יצאנו אט' ו'הן אפשר' מוכרים לכל, הסיפור האישי לא מוכר ואת זה אני מביא בספר".
זעירא איננו עושה הנחות לגיבורי הביוגרפיות שלו. "אני נאמן לאמת ככל שאני יכול, אך אין לי התאווה הצהובה", הוא אומר. "אני כותב מתוך איזו אמפתיה בסיסית לעניין. אין לי רצון לתפוס בפינות את מי שאני כותב עליו".
ב-2017 פרסם זעירא בהוצאת "כתר" את "על הדבש ועל העוקץ", הביוגרפיה של נעמי שמר: "זה נראה לי טבעי להתקדם מדוד זהבי, מלחין שירי תש"ח, לנעמי שמר, שעליה אני יכול לומר שגדלתי על שיריה. עם הספר של זהבי ביד, התפלאתי איך אף אחד לא כתב את הביוגרפיה שלה. אז פניתי לללי, בתה ואמרתי לה שיש לי פרפרים בבטן ואני רוצה לכתוב על אמה. 'בוא!', אמרה ללי, שהכירה אותי מקודם וידעה שבאתי לעניין מתוך אהבה ובלי פוליטיקות".
שלא כדוד זהבי, שהסתופף בקיבוצו, שבו נפטר ב-77', 21 שנה אחרי מותה, דומה שדמותה של נעמי שמר מוכרת לכל. "פגשתי אותה פעם אחת לראיון על אהרן שידלובסקי, איש קבוצת כנרת שלה, כשכתבתי את הביוגרפיה שלו. נעמי נענתה ברצון והעירה - 'תיזהר, אני אוהבת ביוגרפיות'".
ב-2021, השנה שבה הופיע ספרך "הנני כאן" בהוצאת "כתר", התפרסם בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ספרך "חסמבה בערבות הנגב" על יגאל מוסינזון לאחר שמבחינה טכנית יצא ככה ששני הספרים הופיעו באותה שנה.
"לא במקרה הגעתי לכתוב על מוסינזון", מעיד זעירא. "זאת, לאחר שהייתי בילדותי בחיפה מ'ילדי חסמבה', שחיכו לצאת ספר חדש בסדרה. אז הייתי רץ לשאול אותו ב'ספריית ילדי אגד', הקואופרטיב שאבא שלי היה חבר בו. סיפור חייו, כמי שהיה נשוי לא פחות מחמש פעמים, היה ססגוני לא פחות מעלילות ספריו, כשעם הראש המשוגע שלו היה ממציא פטנטים, שלא היו ישימים מבחינה כלכלית".
הביוגרפיה הבאה שכתב זעירא, "זה הכל עניין של אופי", ספר שהופיע בהוצאת "ספריית דקל", שונה מכל הביוגרפיות האחרות שלו בכך שהגיבורה שלו, נעמי פולני, הייתה מעורבת ביצירתו, בטרם השיבה אשתקד את נשמתה לבורא.
"הסיפור שלי איתה התחיל בהיותה מרואיינת לכמה מספריי הקודמים", הוא מציין. "בבואי אליה נדלקתי מהדמות המיוחדת שהיא הייתה. בכל פעם אמרתי לה שברצוני לכתוב עליה בעוד שהיא טענה שהיא לא חשובה, רק היצירה שלה. אבל אני התעקשתי ובמשך שנה וחצי הייתי מגיע פעם בשבועיים-שלושה אל ביתה במושבה כנרת.
"ככל שנוצרו בינינו יחסי-אמון, וממה שהכרתי אותה היה לי ברור שאין להראות לה את כתב היד לפני שהספר יהיה מודפס. אם לא כן, היא הייתה עורכת את הספר מחדש, כי זה הבן'דם. על אף שהיא כבר הייתה בשנות ה-90 שלה, לא ציפיתי שתלך מאיתנו לפני הופעת הספר".
התרעות פיקוד העורף