"אני ממלא את התפקיד כבר 25 שנה, גם במבצעים ‘חומת מגן’, ‘עופרת יצוקה’ ו’צוק איתן’", הוא מסביר. "אף פעם לא שיערתי שאגיע לסיטואציה כמו ב-7 באוקטובר, שזו הייתה גם הפעם הראשונה שבה טיפלנו בגופות של אזרחים. ביום השני למלחמה כבר חברנו לכוחות שעסקו בפינוי היישובים, אזור מסיבת הנובה וצידי הדרכים מגופות".
על המשימות שהוא מבצע אומר גרינברג, "זה דורש חקירה והבנה של האירוע. לאסוף גופה שנמצאת לפניך זה כואב וקשה מאוד מנטלית, אבל זה יותר ‘קל’ במובן זה שאין צורך לאתר, לחפור, לסנן. בתחילת המלחמה, אחרי שסיימנו את איסוף הנרצחים שנשארו בשטח התחלנו במלאכת איתור הנעדרים".
מחפשים בפינצטה
כמה חודשים לאחר תחילת המלחמה קודם גרינברג לתפקיד קצין אג"ם של אוגדת יערה, שאליה שייכת פלוגת הסריקה. "המשימה העיקרית שלנו באותו זמן הייתה להביא את כל הנעדרים לקבורה בארץ", הוא מספר. "המוטו היה ‘עד הנעדר האחרון’. היו אנשים שנרצחו ב-7 באוקטובר אבל גופותיהם לא נמצאו, חלקם נשרף או נקבר, והאתגר הגדול היה לאתר אותם. היינו מגיעים לנקודה מסוימת על כביש או על חול, ומחפשים שרידים בפינצטה".
מורכבות העבודה של גרינברג וחייליו מתבטאת גם בכך שהיה עליהם לבדוק את גופות המחבלים כדי לחפש ביניהן שרידים של הרוגים ונרצחים ישראלים. "הצלחנו למצוא ולהביא את השרידים לקבורה מכובדת", גרינברג מספר. "זה היה מבצע רחב היקף".
סיפור גבורה
בשנה שעברה החל גרינברג לתעד בכתב את האירועים שעבר מאז תחילת המלחמה. עתה הוא מוציא ספר, "את אחי אנוכי מבקש" (בהוצאת "דני ספרים"), שמגולל את סיפורה של פלוגת הסריקה מנקודת מבטו ומנקודת מבטם של חייליו, שכתבו אף הם.
"הרגשתי שיש לסיפור שלנו ערך היסטורי ולאומי, שזה משהו שילווה אותנו כעם, בלי קשר אליי או לפלוגה שלי", הוא מסביר. "העניין של להיאבק עד השבת החייל האחרון והאזרח האחרון ולהביא אותם לקבורה בישראל בצורה מכובדת כדי לסגור מעגל עבור המשפחות השכולות הוא חלק מהזהות היהודית והישראלית. אנחנו מגיעים אל המקומות שאליהם אף אחד לא רוצה להגיע - בין הריסות, באפר. שם, במקום שכבר אין את מי להציל, לנו יש עוד משימה: למצוא, לזהות, להשיב את הנרצחים.
עוד מוסיף כי "זה סיפור על גבורת הלוחמים שלי, גבורה שאינה נמדדת בקרב, אלא בהתמודדות עם מה שהקרב הותיר אחריו. סיפור על לב שנשאר חשוף, גם כשהגוף עטוי אפוד. סיפור על שליחות. זה לא ספר מלחמה. זה ספר על האנשים שבאים אחרי המלחמה - וממשיכים להילחם, בדרכם. אין ספק שהתפקיד הזה לא פשוט לאף אחד מאיתנו מבחינה רגשית, אבל הכתיבה עזרה לי מאוד לעבד את החוויות".
גרינברג מדגיש שכל ההכנסות מהספר ייתרמו על ידו לעמותת "מתנת חיים" שמעודדת תרומת כליה לצורך השתלה. "כחצי שנה לפני המלחמה זכיתי לתרום כליה דרך העמותה הזו, ומאז למדתי ששליחות אמיתית היא לתת, גם כשכואב", הוא מסביר. "לכן בחרתי לסייע בתרומה צנועה דרך מכירות הספר להצלת חיים".
התרעות פיקוד העורף