"אלה מדברת ראשונה. היא מתארת את השגרה שלהם לפני שהופרה: 'היינו זוג נורמטיבי. זוג טוב. או לפחות ככה אני חשבתי'... הערב ההוא, היא אומרת, היה סתם עוד ערב. 'אני לא יודעת למה עשיתי את זה, אבל הטלפון שלו היה על השולחן ולקחתי אותו. ניסיתי כמה סיסמאות. בסוף הסיסמה הייתה תאריך החתונה שלנו, וזה... זה קפץ לי ישר לעיניים. השם שלה... ההודעות שלה, שלו. הרגשתי כאילו הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים'... היא התעמתה מיד עם אלון והטיחה בו את ההתכתבות שגילתה. לדבריה, אלון הופתע מאוד, אך לא הכחיש. הוא הודה מיד שמזה מספר חודשים הוא מנהל קשר אינטימי עם לימור, חברה לעבודה. אלה מספרת, אלון שותק. הלסת שלו חשוקה, ואי־הנוחות ניכרת במשחק הבלתי פוסק בקופסת הסיגריות".
גם אנשי מקצוע יכולים לקבל תובנות לחדרי הטיפול שלהם. "התחדדה בי ההבנה עד כמה חשוב לשתף באומץ מהו טיפול זוגי ועד כמה טיפול זוגי מסייע בהבנת מוקדי הקושי ויכול לתת כלים אופרטיביים שיסייעו לזוגות להעמיק ולשקם את הקשר", היא אומרת. "הספר נותן הצצה לחדר הטיפולים, וחושף מתחילתו ועד סופו את תהליך הטיפול הזוגי כפי שהוא מתרחש, צעד אחרי צעד. הספר גם חושף את הדילמות והמורכבויות של המטפלים. אני גם מתארת לאן סיפורי הזוגות לוקחים אותי, מה עובר עליי, מה אני מרגישה".
תופעת הבגידות, מדגישה שרון, הולכת ומתרחבת. "בישראל, אצל שליש מהזוגות הנשואים מתרחשת בגידה", היא קובעת.
עם זאת, יש גם בשורה: "על אף שמשך הזמן של תשוקה ראשונית, של הפרפרים בבטן, הוא עד שלוש שנים ויורד עם השנים, אפשר בשיח פתוח וכן להגיע ליחסי מין מתגמלים וטובים גם כשחיים הרבה זמן יחד. התלונה השכיחה היא שבמהלך השנים יחסי המין פוחתים כמעט עד לאפס. בעבודה הטיפולית תמיד אעבוד קודם כל על להבין את השורש, לחזק את החברות והקרבה הרגשית, ורק אחר כך על כל הקשור לתשוקה ומיניות".
בקשר זוגי, היא מבהירה, "צריך כל הזמן להשקיע. כשלא משקיעים עלולה להיות התרחקות בתוך היחסים. זה הפרויקט המשמעותי ואולי המאתגר והמורכב ביותר בחיי האדם. האבסורד הוא שאף אחד מאיתנו לא באמת לומד איך לעשות את זה. זה לא מגיע עם הוראות הפעלה, וכשמשהו בזוגיות נסדק ומתפורר אנחנו נשארים עם תחושות של כישלון וכאב".
המלחמה שעברנו בשנים האחרונות השפיעה מאוד גם על קשרים בין בני זוג. "אני נתקלת בפניות רבות של זוגות שנוצר שבר גדול במערכת היחסים ביניהם בעקבות שירות מילואים ממושך של אחד מהם", שרון מספרת. "מילואימניקים ומילואימניקיות חווים בשירות טראומות גדולות שמשפיעות על ההתנהלות בבית ומפירות את שיווי המשקל של מערכת היחסים הזוגית. הם זקוקים להתאקלמות, לחזרה הדרגתית לאזרחות – מול החוויה של מי שנשאר בבית, שחווה בדידות, געגועים ואובדן ביטחון ושעל כתפיו היו כל מטלות הבית".
התרעות פיקוד העורף