גם המראה שלו עורר שאלות. סנודגראס סיפר מאוחר יותר שהבגדים שלבש פו נראו מוזנחים ולא מתאימים לו, ואף העלה את האפשרות שנשדד מבגדיו או החליף אותם בנסיבות לא ברורות. זה פרט שהפך במשך השנים לאחד המרכיבים המפורסמים בתעלומה: מה קרה לבגדיו של פו, ומה בדיוק עבר עליו בימים שבהם איש אינו יודע היכן היה?
כאן הסיפור נעשה אפילו פחות ברור. רישום מוות מאותה תקופה ציין "phrenitis", מונח רפואי ישן שפירושו דלקת במוח ושימש במאה ה-19 גם במקרים שבהם סיבת המוות האמיתית לא הייתה ברורה. לא בוצעה נתיחה שלאחר המוות, ולא נותרה אבחנה רפואית שמסוגלת לסגור את התיק.
ב-177 השנים שחלפו מאז כמעט כל הסבר אפשרי הונח על השולחן. אלכוהול הוא אחד החשודים המרכזיים, בין היתר בגלל מערכת היחסים הבעייתית של פו עם שתייה. אחרים הציעו כולרה, כלבת, מחלה מוחית, תקיפה או שוד. מוזיאון פו מונה יותר מ-26 תיאוריות שפורסמו לאורך השנים.
אבל התיאוריה הקולנועית מכולן קשורה דווקא לבחירות שנערכו בבולטימור ביום שבו נמצא. באמריקה של המאה ה-19 הייתה מוכרת שיטת זיוף בחירות שכונתה "cooping": קורבנות נחטפו, הושקו באלכוהול או סוממו, ולעיתים הוחלפו בגדיהם כדי שיוכלו להצביע שוב ושוב בזהויות שונות. העובדה שפו נמצא ביום בחירות במקום ששימש להצבעה, כשהוא מבולבל ולבוש בבגדים שנראו חריגים, הפכה את האפשרות הזאת לאחת התיאוריות המפורסמות סביב מותו.
אפילו הסיפור על שעותיו האחרונות עטוף בערפל. חלק גדול ממה שידוע עליהן הגיע שנים לאחר מכן מד"ר מורן, והרישומים שלו השתנו עם הזמן ולעיתים אף סתרו זה את זה. אחת הטענות המפורסמות היא שפו קרא שוב ושוב בשם "Reynolds" לפני מותו. מי היה אותו ריינולדס, אם בכלל אמר את השם? איש אינו יודע. גם המשפט שיוחס לו כמילותיו האחרונות נשען על עדותו המאוחרת של אותו רופא, ולכן קשה לדעת אם אכן נאמר.
פו ידע לתת לקוראים רמזים ולהוביל אותם אל הפתרון. במותו שלו הוא לא השאיר מספיק מהם. 177 שנה אחרי אותו בוקר בבולטימור, יש עשרות תיאוריות, כמה עדויות סותרות וארבעה ימים חסרים בביוגרפיה של אחד הסופרים המפורסמים בעולם. האיש שעזר ללמד את הספרות כיצד לפתור תעלומה השאיר אחריו אחת שאיש עדיין לא הצליח לפצח.