סיפור הצלחה שמתחיל בכבשה

"בבה הכבשה האלופה" בליווי דיסק, החמישי בסדרה (הוצאת "אגם"), יצא לאור. על הספר חתומים: איתמר טל – על הפיסול בפלסטלינה והאנימציה, פרופ' עמוס רולידר – על ההקראה וההקדמה החינוכית, ואפרים סידון – על הכתיבה. יחד הם שולחים את "בבה הירוקה" - הכבשה האקולוגית -

לאולימפיאדת הכבשים, אבל בבה לא מסתפקת בהשתתפות, אלא עושה כל מאמץ ומנצחת.

אצל פרופ' רולידר, מומחה מוסמך לניתוח וטיפול התנהגותי, עדיין מהדהד קיומן של הפרעות הקשב. "הן גרמו לי לצרות צרורות", הוא אומר. "אני יושב בכיתה, ופשוט לא מצליח. אתה יודע שיש לך את היכולת, אבל בגלל הניתוקים שיש לך כל הזמן, אתה נכשל ומרגיש מטומטם. ספורט היה הדבר היחיד שהצטיינתי בו, וזה נתן לי כוחות. מה שהחזיק אותי היה העובדה ששיחקתי משחקי כדור, וזכיתי למשוב מהמורים ומהחבר'ה. כשאני מדבר אל הורים, אני אומר להם שלכל ילד יש את הכישרון. לא תמיד זה הכישרון שאבא ואמא היו רוצים, אבל בכל ילד אתה מוצא את המקום שבו הוא יכול לחוות את ההצלחה, שעוזרת לו להתמודד במעגלים אחרים שהם יותר קשים".

עכשיו תורו של איתמר טל (38). כמו אצל עמיתו רולידר, הזיכרון מימי בית הספר צורב. "לדעתי, אני אחד התלמידים הגרועים לדורותיו של בית הספר העמק המערבי בקיבוץ יפעת", הוא אומר. "רק אחרי הצבא הבנתי שחשוב להיות חכם ורק אז עשיתי את הבגרות עם ממוצע 88, בלי להתאמץ".

בחזרה לסדרה: את הספר "בבה כבשת היומולדת", לדוגמה, מקריא דורי בן זאב שגם הלחין את המוזיקה. את הספר "בבה כבשת המסעות" מקריא ושר יהורם גאון. לספר החדש, שעוסק בכבשה שמשקיעה ומתאמצת למען מטרה חשובה, ולא מתייאשת בעקבות כישלון או הפסד, גויס כאמור רולידר.

סידון: "אני מוכרח להודות שלמרות שאני בעד הצלחות, אני לא מוכן לקדש את כל האמצעים למענן. נכון שהחתירה הטבעית והלחץ החברתי מבקשים ממך להביא הישגים. אבל את צודקת באבחנתך שהיום הדרך שבה הגעת אל ההצלחה היא משנית. מה שאומר שכל הדרכים, כולל הלא כשרות, כדי לנפנף בהישג - כשרות. משהו אבד לנו במרוץ אחרי ההצלחות. פעם גם ההשתתפות במרוץ הייתה הישג. היום רק המקום הראשון מצדיק את המאמץ".

רולידר: "את צודקת. אנחנו באמת מגיבים על הצלחה ועל השורה התחתונה. אנחנו שוכחים ולא יודעים להגיב על שיפור, על השתדלות, על מאמץ. שם אנחנו לא נמצאים. זה דורש רגישות מכולנו לשים לב לשיפור ולהצלחות קטנות. היכולת לחזק ילד, להחמיא, לפרגן על הדברים הקטנים האלה. זה אחד הדברים החשובים שיש להורים. ובזה אנחנו לא טובים".