הסופרת והעורכת לילי פרי נולדה בחורף גשום במיוחד, ולפני שמלא לה שבוע, כבר הייתה במרכזו של ריב גדול בבית החולים ליולדות בחדרה. "אבי בחר לי את השם ליה, והפקידה באשנב הרישום אמרה שאף אחד לא יבין את זה", היא מספרת. "הביאה כמה פקידות, גם מנהל, שיוכיחו שהיא צודקת. כולם אמרו שעדיף שאבי יקרא לי לאה. הוא התחלחל ואמר שאם לא השם ליה, אז לילי, אבל היא כבר רשמה לאה, שמה חתימות וביקשה את הבא בתור".
מאחורי הפרגוד הזה של החיים, בדיוק מהמקום האחורי הזה, נולדים ספריה של לילי פרי. עם הדמויות, הדרמות, וגם עם המוזיקה, הצבעים, הטעמים והמציאות המתעתעת.
עד כה כתבה פרי את "גולם במעגל" (1988), "ריקוד על המים" (1994), "ביקור התליין" (1999), "סונטה" (2010), והחדש, "ברבורים בג'רוזלם ביץ'" (הוצאת טוטם ספרים).
בחזרה לג'רוזלם ביץ'. הרומן הזה מתרחש ביממה דחוסה אחת - מחצות וחצי לפני החופה, עד חצות וחצי אחרי החופה. "בזמן הזה צפים הזיכרונות המתוקים והחריפים שהובילו למעמד הגרנדיוזי הזה", מתארת פרי. "החיתוך לסצנות בנות חמש דקות, 30 דקות, או שעה, מאפשר לתעד במתח לייט, קורות שתי המשפחות ובני ביתם הססגוניים, המרתקים והקשוחים. לא ברור איך החיבור הזה יכול להיעשות אפשרי, ואם כן – מה המחיר שהחתן והכלה אמורים לשלם. הרגשתי שרק באמצעות סצנות קצרצרות, יהיה נכון לתזמן מופעים קריטיים כאן ועכשיו, בשילוב קטעים מהעבר, שיכולים להסביר מה הוביל לסצנה הגדולה שהיא החתונה".
כך למשל, אם הכלה לבתה: "תבחרי גבר שמח בנפשו, נהגה אמה לומר לה, חצי מצווה. רק ככה תוכלי להתאהב בו מחדש בכל פעם. השמחים האלו פחות משעממים אחרי שעוברות השנים". כאמור, זוהי לרוב לשון פשוטה של בני אדם רגילים, שאפילו התובנות החמורות נאמרות בדרך אגב. אפילו קטעי הפיוט המסיימים את הסצנות השונות בשתיים או שלוש שורות, נמסרים בלשון שירה, וישר ללב. למשל, 'צעיפים־צעיפים של ערגה וחמדה התרפרפו ברוח הקלה, ונכרכו ברטט על צווארי ההבטחה לאושר שיבוא. אם יבוא'. או: 'פחדים־פחדים חמקו־עברו, נצמדו, התרחקו, ברחו, פרפרו. זה כבר לא רחוק, זה כבר לא רחוק, אמרה לעצמה. במהרה יעלה השחר'".
התרעות פיקוד העורף