זה היה הבסיס ל"שליחות קטלנית", הסרט מ־1984 שהפך את קמרון מבמאי כושל לאחד הבמאים המצליחים והחזקים בהוליווד, והוביל אותו להצלחות הבאות, בהן “רמבו 2", “שובו של הנוסע השמיני", “טיטאניק" ו"אווטאר". “כשעשיתי את ‘שליחות קטלנית' לא היה לי מושג שזה ישנה את הקריירה שלי לחלוטין", הודה קמרון בראיון. “זה היה כרטיס הכניסה שלי להוליווד ולז'אנר סרטי האקשן והמדע הבדיוני. הצלחת הסרט נסכה בי את הביטחון לפתח את הסגנון שלי: שילוב של סיפור אינטנסיבי, דמויות חזקות ואפקטים ויזואליים פורצי דרך. הבנתי שאני יכול לקחת סיכונים ולפרוץ את הגבולות הקולנועיים".
את הטיוטה לתסריט כתב קמרון בעת ששהה בבית חברו, סופר המדע הבדיוני רנדל פרייקס. הטיוטה הראשונית כללה שני מחסלים עתידניים שנשלחים לעבר. אחד המחסלים היה עשוי ממתכת נוזלית, אך כיוון שקמרון חש שהטכנולוגיה אינה מסוגלת לייצר מחסל קולנועי כזה, הניח את הרעיון בצד (עד להופעתו של המחסל T־1000 בסרט “שליחות קטלנית 2"). קמרון החליט למכור את התסריט לחברות הפקה בתנאי שהוא יביים את הסרט, ועל אף שכמה חברות הביעו עניין בתסריט, הן לא היו מוכנות להפקיד את הבימוי בידי במאי אנונימי יחסית.
הישועה הגיעה ממי שלימים תהיה אשתו השנייה של קמרון, המפיקה גייל אן הארד. הארד גילתה עניין בפרויקט של קמרון, שהסכים למכור לה את התסריט תמורת דולר אחד, בתנאי שהוא יביים את הסרט. הארד הוחתמה כמפיקת הסרט. “כשג'ים הגיש לי את התסריט של ‘שליחות קטלנית', הייתי מהופנטת מיד", סיפרה הארד בעבר. “זה היה משהו שלא דמה לשום דבר אחר שראיתי – סיפור מרתק, מותח ומלא רעיונות מקוריים, עם קצב אקשן מדהים. זו הייתה תקופה שבה מדע בדיוני היה מבוסס יותר על טכנולוגיה מאשר על סיפורים אנושיים, אבל ‘שליחות קטלנית' הצליח לשלב את השניים באופן כל כך חכם".
עלילת הסרט מתחילה בחורבות לוס אנג'לס בשנת 2029 (כן, אז זה נראה רחוק). לאחר מלחמה גרעינית, המכונות הממוחשבות שהשתלטו על העולם מנסות לחסל את שארית המין האנושי. העלילה קופצת לאחור, ל־1984. סייבורג גדול, דמוי אדם, המכונה “המחסל", פותח במסע קטל, שבמהלכו הוא רוצח את כל הנשים המופיעות בספר הטלפונים תחת השם שרה קונור. לבסוף הוא מנסה לחסל את שרה קונור האחרונה ברשימה, צעירה העובדת כמלצרית. המטרה היא למנוע ממנה את לידת מנהיג האנושות, שיילחם נגד הבינה המלאכותית ששלחה את המחסל במאבק השליטה על העולם. אלא שגבר חמוש בשם קייל ריס מצליח לעצור את המחסל לפני החיסול, ומכאן קונור וריס יוצאים למסע של הרפתקאות, אהבה ומאבק בשליח המרושע, עד לחיסולו.
לבסוף, קמרון הבין שהנריקסן פחות מתאים לתפקיד המחסל, וליהק אותו לתפקיד האל ווקוביץ', סמל המשטרה. לאחר שסילבסטר סטאלון ומל גיבסון דחו את ההצעה לגלם את התפקיד הראשי, חברת ההפקה הציעה לקמרון ללהק את כוכב הפוטבול לשעבר או. ג'יי. סימפסון, שהיה דמות אהובה באותה עת. אבל קמרון לא סבר שסימפסון יהיה אמין בדמות הרוצח, ובחר בארנולד שוורצנגר. “הכרתי את ארנולד כמפתח גוף ששיחק בכמה סרטים, הבולט היה ‘קונאן הברברי', אבל לא תכננתי שהוא יגלם את המחסל", סיפר קמרון. “ברגע שהוא התחיל לדבר על איך לדעתו המחסל צריך להתנהג, הייתה לי הארה. ראיתי שהוא מבין את הדמות ברמה כל כך עמוקה".
שוורצנגר עצמו לא ייחס חשיבות יתרה לסרט, ובמהלך ראיון טלוויזיה שנתן לקידום “קונאן המשמיד" (סרט ההמשך ל"קונאן הברברי"), התייחס ל"שליחות קטלנית" כאל "איזה סרט שטותי שאני עושה, זה ייקח כמה שבועות". מאוחר יותר תפיסתו השתנתה. “חשבתי שזה עוד סרט פעולה סוג ב', אבל אחרי שראיתי 20 דקות מהעריכה הראשונה, הבנתי שזה באמת אינטנסיבי, מטורף וחדשני", אמר שוורצנגר בראיון אחר. לאורך הסרט, שוורצנגר המחסל אומר רק 17 שורות (פחות מ־100 מילים), אבל ציטוטו “I'll be back" הפך לאחד האייקוניים ביותר בתולדות הקולנוע. לתפקיד שרה קונור ליהק קמרון את לינדה המילטון, שחקנית צעירה ואנונימית שהסרט היווה את פריצתה הגדולה. סטינג, ברוס ספרינגסטין, כריסטופר ריב, מאט דילון וקורט ראסל היו חלק מהשמות שקמרון חשב עליהם כמתאימים לגלם את קייל ריס, עד שלבסוף זכה בתפקיד מייקל בין.
לצלם הסרט בחרו הארד וקמרון את אדם גרינברג הישראלי, שעשה אז את צעדיו הראשונים בהוליווד לאחר שבארץ צילם סרטים כ"מציצים", “אסקימו לימון" ו"מבצע יונתן". “יום אחד קיבלתי טלפון בלתי צפוי מאישה שהציגה את עצמה כגייל אן הארד וסיפרה שההורים שלה נתנו לה כסף כדי להפיק את סרטה הראשון", סיפר לי גרינברג לאחרונה בראיון ל"מעריב". “היא אמרה שהיא בחרה בבמאי אלמוני בשם ג'יימס קמרון ושהם מחפשים צלם. כשפגשתי את קמרון, הוא סיפר שראה עבודות שלי ואהב אותן. ‘למה באת?', הוא שאל אותי. עניתי שאני צריך סרט אחד שישים אותי על המפה. בסוף הפגישה חתמנו על החוזה. ג'יימס קמרון גאון, אבל כבן אדם הוא בלתי נסבל. היה לי מזל לצאת חי מהעבודה איתו. בגלל זה, סירבתי לעבוד עם קמרון על סרט חדש שהוא רצה שאצלם, ‘טיטאניק'".
“'שליחות קטלנית' נחשב לאחד מאבות המזון של תת־ז'אנר בסוגת סרטי המדע הבדיוני, שנקרא ‘טק נואר', מלשון טכנולוגיה, כלומר, סרטים שמציגים טכנולוגיה כדבר הרסני", מציין ד"ר בורס. “'בלייד ראנר' (1982) הקדים אותו, אבל ‘שליחות קטלנית' הביא את זה לרמה מסחרית אחרת ופתח את הדלת לסרטים הבאים בסגנון הזה. זה גם אחד הסרטים הראשונים שהיו מאוד קודרים. הוא מדבר על אפוקליפסה, על שואה גרעינית, על הסכנה שיש בחברות גדולות שמשתלטות על העולם. הסרט אקטואלי מאוד, במיוחד בעידן שלנו".
התרעות פיקוד העורף