בכל מקרה, “געגוע" מצטרף לרשימה מצומצמת ביותר של סרטים ישראליים שזכו לעיבודים בינלאומיים עם קאסט בפרופיל גבוה. זה מפתיע, כי המקור הרי לא עורר הד עצום; ולא מפתיע, כי התסריט שלו מתבסס על רעיון מקורי ואוניברסלי: זהו סיפורו של גבר שאהובתו מהעבר מבקשת להיפגש איתו כשני עשורים לאחר האינטראקציה האחרונה ביניהם.
היא מודיעה לו שהיה להם בן משותף, ואז מבשרת לו כי ילדם זה עתה מת בתאונה, מה שמוציא אותו למסע בעקבות הבן שלא ידע שהיה לו. וכך, הגיבור מגלה את הבן שלו וגם מתאבל עליו בו בזמן. “גאוני" הוא שם תואר נדוש, אבל מה לעשות שהוא גם ההגדרה הכי מתאימה לנקודת המוצא העלילתית הזאת.
הצרה היא שגביזון מתעקש לקחת את הבסיס העלילתי הזה למקומות משונים ביותר. כך הוא עשה במקור, וכך הוא עושה גם הפעם, ומוזר שאפילו שחקן מנוסה כמו ריצ'רד גיר לא העיר לו על כך. אולי הם צודקים ואני טועה? לא בטוח. עובדה שהעיבוד הזה זכה לביקורות קטלניות, נכשל בקופות והתאדה די במהרה בזירה הבינלאומית, ולא רק בגלל הזהות הישראלית של הבמאי.
שבי גביזון יצר בעבר את סרט הפולחן פורץ הדרך “שורו", את שיאן הזכיות באופיר “האסונות של נינה" וסרטים מוערכים אחרים. את מה שהוא שכח על תסריטאות, אני ורבים אחרים אף פעם לא נלמד, אבל מה לעשות שב"געגוע" הוא לוקח רעיון יפה ומבזבז אותו בצורה מצערת. כמו במקור, גם כאן סצינת הפתיחה היא מהמופלאות שראיתי, אבל ההמשך הוא מדרון תלול.
ובכן, מתברר כי לילד המנוח היו מערכות יחסים לא נאותות עם הנשים בחייו, כולל המורה שלו ונערה צעירה ממנו. במקום להתעמת עם אי־הנעימות, גביזון רק מקצין אותה. הוא משחזר את הסצינה המביכה ביותר מהסרט הישראלי, ומציג כפנטזיה גרוטסקית אקט מיני של המורה, שמיד לאחר מכן נעלמת מהעלילה כאילו לא הייתה בה.
היא מתחלפת בקווים עלילתיים בעייתיים לא פחות, כולל אחד שבו האבא פוגש גבר אחר שאיבד את בתו, והשניים מחליטים לערוך מעין טקס חתונה בין שני ילדיהם. במקום לבקר אותם על הרעיון החולני, התסריט חוגג אותו. אם מישהו חושב שאנשים מתנהגים במציאות כמו ב"געגוע", שיהיה לו לבריאות.
בעיניי, במחילה, הכל פה הזוי במובן הרע של המילה, ילדותי וגם מיושן. היחס לסקס והערבוב בינו למוות אולי היה עובר בסרט איטלקי משנות ה־70, אבל כמו סצינת הסטירות הידועה לשמצה ב"שורו" של אותו במאי, היום זה לא נראה טוב.
עם זאת, יש שלוש סיבות לזמר בשבחו של הסרט. קודם כל, הוא הצליח להטריף את האנשים הנכונים. באתר לטרבוקס - שהחל כבמה לחובבי קולנוע, וכמו כל דבר הפך לפלטפורמה של שמאל רדיקלי ושטוף שנאה - הביקורת הכי ויראלית על הסרט קוראת להשליך את שבי גביזון לכלא, אך ורק בגלל הדרך שבה הוא מציג מיניות על המסך. אז אם הוא הצליח לעצבן כל כך את הצדקנים האלה, כנראה שבכל זאת מגיעות לו תשואות.
התרעות פיקוד העורף