בתוך כל זה הוא גם הספיק להיות אחד השחקנים הראשיים ב"שבתות וחגים", סדרה פורצת דרך, שהייתה מנושאות הדגל של הטלוויזיה הישראלית החדשה, מהפכה שאת התוצאות שלה אנחנו רואים עד היום. הוא הספיק ליהנות ממנה בשנותיו האחרונות, כשהופיע בסדרה אחרת, "הגרמני".
רבים מהסרטים הללו פוליטיים בטבעם, תכונה שאפיינה את הקריירה של אבוטבול לכל אורכה. "שתי אצבעות מצידון" ו"אחד משלנו" הם שניים מסרטי המלחמה או הכיבוש הבולטים של שנות ה־80, ובמבט לאחור אפשר להתווכח בשאלה עד כמה היו "שמאלניים", או דווקא להפך. מה שבטוח, בזמנו סוג העשייה הזה היה נפוץ כאן וכמעט טריוויאלי.
המרשים הוא שהמחויבות הפוליטית של השחקן נמשכה גם כשהדבר כבר נהיה פחות מקובל, או אפילו מסוכן. הוא קריין למשל את הסרט התיעודי "קינג ביבי", למעשה היצירה הקולנועית המשמעותית היחידה שנעשתה כאן בניסיון להתמודד עם הסיפור של נתניהו, וגם ב"מקום בגן עדן" השאפתני מ־2013, מהשרידים האחרונים של הקולנוע הפוליטי המקומי, שיצא בתקופה שבה לסרטים כאלה כבר לא היה סיכוי להצליח בקופות.
אבוטבול נולד בישראל כבן למשפחה שמוצאה מצרי ואלג'יראי. ברבים מהסרטים המקומיים הוא גילם קצין צה"ל, אך בהוליווד דווקא ליהקו אותו לתפקידים של ערבים מוסלמים - בדרך כלל טרוריסטים, כי זה הייצוג היחידי שהקולנוע האמריקאי היה מעניק לערבים עד השנים האחרונות.
מעניין גם לציין כי רוב התפקידים שגילם בתרבות הישראלית לא בהכרח הדגישו את הזהות המזרחית שלו, מה שממחיש עד כמה מורכב משחק הזהויות הישראלי־צברי־יהודי־מזרחי־ערבי. בכל מקרה, נראה שזה לא ממש עניין אותו - הוא פשוט היה מצוין בכל דמות שעשה.
כמובן שאי אפשר להיות שחקן פורה כל כך בלי להשתתף גם בכמה כישלונות, בטח בקולנוע הישראלי. וכך, אבוטבול כיכב בין השאר ב"מרקו פולו", מהכישלונות הקופתיים הגדולים בתולדות התעשייה, ב"ז'נטילה" הכמעט גנוז ובעוד הרבה סרטים נשכחים.
אף שאבוטבול היה מחוספס, עוצמתי ומלא חיים, אפילו חייתיות, המשחק שלו לא היה אגרסיבי. הוא גם לבטח לא היה מנייריסטי. לכן הדמויות שלו אף פעם לא היו גדולות יותר מהסרטים שלו. החיים שלהם היו משותפים.
לא סתם לא ראינו אותו מגלם בפרסומות דמויות איקוניות שגילם קודם לכן על המסך ואז חוזר על משפטי מחץ שלהן - זה פשוט לא היה הקטע שלו. הוא לא חשב על תהילתו ועל מורשתו. הוא תמיד חשב רק על דבר אחד: איך לתרום בצורה המקסימלית לעבודה שבה הוא משתתף. גם בראיונות איתו תמיד הקפיד לנסות לדבר כמה שיותר על היצירה, ולא על עצמו.
התרעות פיקוד העורף