"אף אחד לא רצה אותי אחרי 'קופלנד'. אפילו לא הסוכנים שלי", סיפר סטאלון. "פוטרתי מסוכנות CAA. המנהל האישי שלי באותה תקופה שחרר אותי. הוא אמר לי: 'אני לא יכול לעשות כלום בשבילך. אף אחד לא באמת רוצה אותך יותר'. ושאלתי אותו: 'איך זה קרה?' אמרו לי שהאולפנים מרגישים שאתה כבר לא מה שהיית".
סטאלון נזכר כיצד פנה לסוכן לשעבר שלו, שבאותה תקופה היה אחראי על אולפני יוניברסל, והתחנן בפניו: "בבקשה, אקח כל דבר". התשובה שקיבל הייתה קרה: "אנסה לעזור לך, אבל זה לא תלוי בי".
למרות שאמרו לו ש"הזמן שלו עבר" ושהז'אנר שלו "נגמר", סטאלון לא ויתר. "רציתי לחזור ל'רוקי'", הוא נזכר, וכינה את הדמות "המקום הבטוח" שלו. אבל אפילו זה לא היה פשוט - המפיקים המקוריים התנגדו בתוקף להפקת הסרט השישי בסדרה, "רוקי בלבואה", כשסטאלון היה כבר בן 60. "הם אמרו, בעצם: 'אין מצב'", הוא מספר. "אפילו אשתי אמרה: 'אני לא יודעת אם זה רעיון כל כך טוב'".
בראיון עם AARP, סטאלון חשף בכנות: "אמא שלי לא רצתה אותי", וכינה אותה "נרקיסיסטית עם הפרעת אישיות גבולית" ששנאה חיבה ומעולם לא נתנה כזאת. "היא מעולם לא חיבקה אותי, את אחי - תשכחו מנשיקה", הוא אמר. "אבא שלי בהחלט לא היה מוכן להיות אב. הם באמת לא רצו ילדים, והיו להם ילדים וחשבו: אז איך אנחנו נפטר מהם?".
סטאלון דיבר גם על הקשר המורכב שלו עם הוריו בתוכנית של שון האניטי ב-Fox Nation. "היום, אנשים היו נעצרים, אבל בצד אחד... יש לי את היכולת לתעל את זה", אמר סטאלון. "וזו הסיבה שאני חושב שאני מצליח, כי אני מבין דחייה. אני מבין קושי, אני מבין פחד, ואם אבא שלי לא הצליח לשבור אותי, אף אחד לא הולך לשבור אותי".
למרות שהבמה הייתה מקום שבו הרגיש נוח, לגרום לאולפנים ללהק אותו התברר כקשה. סטאלון הגיע למסקנה ש"משחק זה 97% אבטלה מובטחת" והבין שהוא "לעולם לא יצליח כשחקן".
בשלב זה הוא "החליט ללמוד על כתיבה". "הייתי נורא. כלומר, אני עד היום לא יודע מה זה שם עצם. אני עדיין עובד על פועל. זו מילת פעולה, נכון? כי זה לא משנה בכתיבת תסריט", סיפר ל-AARP. "כשאתה כותב דיאלוג, הדרך שבה אתה מדבר היא אישית כמו טביעות האצבעות שלך. פשוט היה לי את האוזן הזאת".
התרעות פיקוד העורף